דף מנחה להדפסה — אווזת מזג האוויר של רובע השוק

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

האווזה האפורה הזקנה שמודיעה לרובע השוק מתי יורד גשם נעלמה ביום השוק העמוס ביותר בשנה. סערה עומדת מעל הים המלוח, וארבע מאות דוכנים עומדים מתחת לבד פתוח. עקבו אחריה למעלה דרך הרובע, וגלו מה היא מנסה לעשות.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: המידה הריקה החל ממשימה זריזה

   זה יריד התבואה, יום השוק הכי עמוס בשנה, ורובע השוק כל כך רועש! דוכנים, עגלות וצעקות בכל מקום. באמצע הכיכר עומדים המאזניים הגדולים. על הקורה שלהם יושבת מידת פליז קטנה מלאה בשעורה. המידה הזאת שייכת לסיקספנס, אווזה אפורה. כבר שלושים ואחת שנים היא גוגגת בכל פעם שגשם מתקרב. אבל היום אף אחד לא נגע בשעורה שלה, וסיקספנס נעלמה. ילד עומד מתחת לקורה הריקה עם שתי הידיים על הראש.

   מטרה: לגלות מי זו סיקספנס, מה הרובע מפסיד בלעדיה, ואיפה ראו אותה באמת בפעם האחרונה.

   • לדבר עם טיב בלי הטלה

     זה מצליח: טיב אורי מאכיל אותה כל יום. היא הייתה על הקורה שלה עם אור ראשון. היא אף פעם לא עזבה את השעורה שלה. "היא עלתה למעלה," הוא אומר. "ואף אחד לא מאמין לי."

     זה לא מצליח: טיב נסער מדי בשביל לדבר בהתחלה. תנו לו רגע ומילה טובה, והכול יוצא בבת אחת: "היא עלתה למעלה!"

   • להסתכל על הקורה פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: שלוש נוצות אפורות תקועות בפליז, ושריטה אחת במקום שבו רגל עם קרום שחייה דחפה למעלה, לכיוון חבית המלח שבסוף הטור הארוך.

     זה לא מצליח: מלמטה לא רואים הרבה. אבל נוצה אפורה מרחפת למטה, ולרגע הנה היא, על חבית המלח שבסוף הטור הארוך. ואז היא שוב נעלמת.

   • לשאול את מארן ווסט לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: בלעדיה, אף אחד לא יודע מתי יורד גשם. שלושים ואחת שנים הרובע לא הסתכל על השמיים; הוא הקשיב לאווזה. יש לו בסינר ספר קטן שהוא עוד לא פתח: תנו לשחקנים את הדף לשחקנים.

     זה לא מצליח: ווסט עסוק מדי. "היא תופיע!" אבל ספר מזג האוויר שלו נופל מהסינר, פתוח, ונוחת ליד הרגליים שלכם: תנו לשחקנים את הדף לשחקנים.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: אם הייתם אווזה ואף אחד לא היה שומע אתכם, מה הייתם עושים?

   שחקו את הרעש מהמשפט הראשון ואף פעם אל תנמיכו אותו. השאגה של יריד התבואה היא הבעיה של ההרפתקה, השעון שלה והבדיחה שלה, הכול ביחד. שני דברים חייבים לצאת מהסצנה הזאת עם הגיבורים: הרובע לא יודע מה מזג האוויר בלעדיה, ומה שלא עשתה, היא עלתה למעלה. ווסט לא רע, הוא פשוט טובע בעבודה: זה היום הכי גדול שלו בשנה. ספר מזג האוויר שלו, הדף לשחקנים, מחזיק את כל התשובה. אף אחד לא לקח אותה. אם ילד מחפש רע, תנו לרובע עצמו להיות התשובה.

2. סצנה 2: ארבע מאות דעות החל ממפגש קצר

   הטור הארוך הוא מנהרה ענקית של דוכנים באדום ושמנת. עוד לפני שעברתם חצי ממנו, יש לכם תשע עדויות, שישה רעיונות ופשטידה בחינם! הסי מוכרת הפשטידות אומרת שהאווזה אצלה בסל. בראם מוכר הדגים ראה אותה עפה החוצה משער הנהר. ואז ילדה קטנה עם חישוק מושכת לכם בשרוול. היא אומרת שסיקספנס הייתה למעלה על מוט הרכס של דוכן הגבינות. אף אחד לא מקשיב לה, כי היא בת שש.

   מטרה: להפריד בין העדויות האמיתיות לבין המבולבלות, ולשים לב מה משותף לאמיתיות.

   • לעמוד בשקט ולהקשיב בלי הטלה

     זה מצליח: בסל של הסי יש כרית אפורה מגולגלת, לא אווזה. הציפור של בראם בשער הנהר הייתה אנפה. אבל ארבע עדויות אמיתיות: חבית המלח, מוט הרכס של דוכן הגבינות, רכס הסככות שמעל הטור הארוך, וצורה אפורה מעל מגדל החבלים. וכל אחת מהארבע גבוהה יותר מהקודמת.

     זה לא מצליח: בהתחלה רועש מדי בשביל לסדר משהו. חכו רגע: הסי פותחת את הסל שלה, סמוקה, ובתוכו כרית אפורה מגולגלת. בראם מודה שהציפור שלו הייתה אנפה. העדויות האמיתיות הן מה שנשאר.

   • ללכת אחרי השעורה פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: הוא עובר מהקורה עד חבית המלח שבסוף הטור הארוך, ונעצר. משם היא הלכה לאן ששעורה לא יכולה להגיע: למעלה, אל רכס הסככות שמעל הטור הארוך.

     זה לא מצליח: הקהל דרך על השעורה עד שהיא נמעכה. אבל נוצה אפורה תקועה על רכס הסככות שמעל הטור הארוך, גבוה מעל הראש שלכם.

   • לשאול את הילדים בלי הטלה

     זה מצליח: כל ילד אומר לכם אותו דבר, וכל אחד מהם ראה אותה עולה למעלה. בקהל של מבוגרים, למעלה זה הכיוון היחיד שילד יכול לראות!

     זה לא מצליח: כולם מדברים ביחד. אבל כל אחד מהם מצביע לאותו כיוון: למעלה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: באיזו עדות הגיבור שלך מאמין, ולמה?

   סצנה מצחיקה שעושה עבודה אמיתית. הכיף הוא הרובע: לכל אחד יש רעיון, הרעיונות לא מסכימים, וכולם מנסים לעזור. העבודה היא הדפוס: חבית, מוט, רכס, מגדל חבלים, כל אחד גבוה יותר. הגיבורים יכולים לגלות אותו כאן או על הגגות; שתי האפשרויות בסדר, ושולחן שמגלה אותו כאן צריך להרגיש חכם. תנו להסי ולבראם את הכבוד שלהם בחזרה מהר: אף אחד מהם לא משקר, שניהם בטוחים, ולהיות בטוח בציפור הלא נכונה זה דבר רגיל מאוד. אם שואלים מבוגר על מה שהילדים סיפרו, הוא אומר: "נו, היא לא יכלה לעלות למעלה, נכון?"

3. סצנה 3: מעל הרעש החל ממפגש בישיבה אחת

   אתם מטפסים בסולם אל גגות הדוכנים. מכאן למעלה, הטור הארוך הוא נהר מפוספס של בד. והנה סיקספנס! היא עומדת על רעפי היכל הבדים, עוד יותר גבוה, עם הגב אליכם. היא לא מתחבאת. היא מסתכלת מזרחה, אז גם אתם מסתכלים. רחוק, מעל הים המלוח, השמיים כחולים־שחורים. גשם אפור תלוי מתחתם כמו מסרק. והוא מתקרב לכאן.

   מטרה: לתפוס אותה, או להבין למה היא מטפסת כל הבוקר.

   • לרוץ אליה אמיץ, מספר קושי 10

     זה מצליח: לא תתפסו אותה, ואי אפשר להיכשל. אתם מגיעים מספיק קרוב כדי לגעת בנוצה! ואז היא קופצת עוד גג אחד למעלה, רגועה לגמרי, ומחכה שתפסיקו.

     זה לא מצליח: לא תתפסו אותה, ואי אפשר להיכשל. הרגל מחליקה, הכובע עף, ואתם מתיישבים על הבד בבום. סיקספנס מסתכלת עליכם, ואז קופצת עוד גג אחד למעלה.

   • לשבת ולהסתכל עליה פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: היא מותחת את הצוואר ופותחת את המקור. גא־גא! אבל השאגה של השוק בולעת את הקול לגמרי. היא מחכה. היא מנסה שוב. היא קוראת, ואף אחד לא שומע אותה.

     זה לא מצליח: אתם זזים יותר מדי בשביל להסתכל כמו שצריך. אבל אז היא עושה את זה ממש מולכם: צוואר החוצה, מקור פתוח, גא־גא! אף אחד למטה לא מרים את הראש.

   • להסתכל לאן שהיא מסתכלת בלי הטלה

     זה מצליח: את הסערה, מעל הים. ועוד משהו שאפשר ללמוד רק כאן למעלה: הרעש של השוק הוא כמו קיר. צריך לצעוק כדי לשמוע מישהו שיושב ממש לידכם.

     זה לא מצליח: הרוח מעיפה לכם שיער לעיניים. מזיזים אותו, והנה היא: הסערה, מעל הים, מתקרבת.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: למה אתם חושבים שסיקספנס ממשיכה לטפס גבוה יותר? תנו להם לנחש בקול. התשובה היא: כדי שישמעו אותה.

   נקודת המפנה, והנוף הכי יפה בהרפתקה, אז קחו את הזמן עם הגגות לפני שהסערה מופיעה. שתי תגליות, והגיבורים צריכים רק אחת. הסערה נותנת למרדף שעון; הקריאה נותנת לו משמעות. עכשיו ההרפתקה משתנה בשקט מ"לתפוס את האווזה" ל"לגרום לשוק לשתוק", שזו בעיה הרבה יותר קשה והרבה יותר מצחיקה. אף פעם אל תתנו להטלה גרועה להשאיר מישהו תקוע על גג: המוטות מחזיקים, הרעפים יבשים, והדבר הכי גרוע שקורה הוא כובע שאבד. זכרו אם הגיבורים ראו את הסערה: זה עוזר בסוף.

4. סצנה 4: כולם עוזרים החל ממפגש מלא

   השמועה התפשטה, וכל רובע השוק עוזר! בשדה העגלות, למאתיים אנשים יש רשתות, מטאטאים, ארגז דגים וסולם. ארבעה אנשים סוחבים את הסולם לשלושה כיוונים. ומישהו מאחור אומר שוב ושוב את אותו דבר. "לרועה ההיא מההרים יש אחת עשרה אווזות בעגלה. בטח היא לקחה את שלנו!" הרועה, נטי פיין, עומדת ליד העגלה שלה עם ידיים שלובות. כולם בוהים בה.

   מטרה: לעצור את הרובע מלעזור בכזה רעש, ולעצור את מה שאומרים על נטי.

   • להגן על נטי לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: זה לוקח בערך ארבעה משפטים, וזה עובד, כי אף אחד לא באמת רוצה להאמין בזה. הם רק רוצים את האווזה שלהם בחזרה, ולכעוס זה קל יותר מלפחד.

     זה לא מצליח: מישהו מדבר מעליכם. אבל נטי נעמדת זקופה יותר, כי מישהו הגן עליה. נסו שוב בלי הטלה: משפט אמיתי אחד מספיק.

   • לשאול את נטי על אווזים בלי הטלה

     זה מצליח: "אווזה שבורחת רצה למים," היא אומרת. "אווזה שעולה למעלה בכלל לא בורחת. היא לא אבודה, חמודים. היא מנסה שישמעו אותה."

     זה לא מצליח: נטי כועסת מדי בשביל לדבר בהתחלה. ואז היא נאנחת. "היא לא אבודה, חמודים. היא מנסה שישמעו אותה."

   • לגרום לכולם לעמוד בשקט אמיץ, מספר קושי 12

     זה מצליח: אתם קופצים על ארגז ומנופפים בידיים. כולם עוצרים. עכשיו סיקספנס יכולה להפסיק לברוח ממאתיים עוזרים ולהתחיל לקרוא להם.

     זה לא מצליח: אף אחד לא עוצר. אבל נטי שמה שתי אצבעות בפה ושורקת, חזק כמו קומקום. עכשיו כולם עומדים בשקט.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את מי שהכי שקט: כולם בוהים בנטי. מה הגיבור שלך אומר לה?

   כאן ההרפתקה אומרת על מה היא: הרובע אוהב את סיקספנס, הרובע הוא הבעיה, ושני הדברים נכונים. נטי היא לא חשודה ואסור לשחק אותה ככה. היא האדם היחיד כאן שמבין באווזים, והיא משתפת את מה שהיא יודעת ברגע שהגיבורים מתייחסים אליה יפה. שמרו את הרגע הלא הוגן קצר ונקו אותו מהר. מי שהתחיל את השמועה אף פעם לא נקרא בשמו ולא נענש: הוא מפחד, הוא מתנצל לא טוב, ומישהו נותן לו מטאטא. רשמו לעצמכם את אחת עשרה האווזות בעגלה: שולחן שזוכר אותן מקבל דרך קלה בסוף.

5. סצנה 5: בונוס: קן הדברים האבודים החל ממפגש אפי

   הגג של היכל הבדים בולט מעל הסמטה. בפינה, מוסתר, רחוק מהגשם ורחוק מהעיניים, יש קן. אבל אין בו ביצים. במקום זה יש טבעת נישואין, מפתח של דלת ושלושה חרוזי זכוכית. יש קמע מזל של ילד על חוט. יש אצבעון כסף, וכפתורים בכל צבע שאפשר לחשוב עליו. ארבעים ואחד כפתורים, ליתר דיוק.

   מטרה: לגלות מה היא שומרת כאן למעלה כל הזמן הזה, ולהחליט מה לעשות עם זה.

   • להסתכל בלי לגעת בלי הטלה

     זה מצליח: כל דבר ודבר קטן, מבריק ואבוד. שלושים ואחת שנים של רובע השוק שמפיל דברים, כולם נאספו במקום אחד.

     זה לא מצליח: אם יד נכנסת פנימה, סיקספנס מסננת מהגג הסמוך. ידיים בחוץ! מסתכלים עם העיניים.

   • לעשות רשימה ולהחזיר הכול בלי הטלה

     זה מצליח: זה לוקח זמן ובלי קוביות בכלל. הרובע מכיר כל דבר בקן הזה, את רובם בשם.

     זה לא מצליח: אף אחד לא מבקש כמה דברים בהתחלה. שימו אותם בקופסה ליד המאזניים הגדולים, ועד הערב כולם חזרו הביתה.

   • לשאול על הטבעת פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: בפנים יש סימן קטנטן של צורף מחנות שנסגרה לפני הרבה זמן. אמא של מארן ווסט איבדה את הטבעת הזאת בטור הארוך כשהוא היה בן שש. כשהוא רואה אותה, הוא לא מצליח להגיד כלום דקה שלמה.

     זה לא מצליח: הסימן קטן מדי בשביל לקרוא. אבל כשווסט רואה את הטבעת, הוא נהיה שקט מאוד. "של אמא שלי," הוא לוחש. "היא איבדה אותה כשהייתי בן שש."

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: אם לגיבור שלך היה קן של אוצרות, מה היה בו?

   שחקו את הסצנה הזאת רק במפגש האפי. זה המקום השקט היחיד בהרפתקה, עם השאגה של הרובע שעולה מלמטה. היא גם עוזרת בסוף: תחזירו לווסט את הטבעת של אמא שלו והוא לגמרי בצד שלכם, ויש לו מפתח לחבל הפעמון. שולחן שמדלג על הסצנה הזאת לא נענש. ולא, היא אף פעם לא הטילה בו ביצה. זה לא קן. זה אוסף.

6. סצנה 6: עשר שניות של שקט החל ממשימה זריזה

   הנה היא! סיקספנס על קורת הפעמון, הקורה הכי גבוהה ברובע השוק. היא מותחת את הצוואר ופותחת את המקור כדי לקרוא. אבל אף אחד לא שומע אותה. למטה, השוק שואג חזק מתמיד. הסערה כל כך קרובה שאפשר להריח את הגשם. מישהו בטור מצביע על השמיים. "תתקדם," אומר מוכר בדוכן. "אתה חוסם את הדרך!"

   מטרה: לגרום לאלפיים אנשים לשתוק מספיק, ומספיק זמן, כדי לשמוע אווזה אחת.

   • לצלצל בפעמון השוק פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: השומרת אליס טאן מקשיבה למשפט אחד: "סערה מתקרבת, והאווזה קוראת!" היא נותנת לכם את המפתח. דונג! כל סוחר עוצר במקום. הקריאו את "אם צלצלתם בפעמון".

     זה לא מצליח: אליס טאן מקמטת את המצח. "הפעמון הוא לפתיחה ולסגירה. לשום דבר אחר." לגיבורים יש עוד ניסיון אחד: משפט אחד ברור על הסערה. ניסיון פיקח בפעם השנייה לא דורש הטלה.

   • להעביר את השקט הלאה בלי הטלה

     זה מצליח: דוכן אחד, יד על הכתף, אצבע שמצביעה למעלה. הדוכן הזה אומר לבא אחריו. תוך ארבע דקות השקט עובר לאורך כל הרובע. אף אחד לא קיבל הוראה לשתוק. כולם בחרו להקשיב. הקריאו את "אם העברתם את השקט הלאה".

     זה לא מצליח: אם דוכן אחד עסוק מדי בשביל להקשיב, דלגו עליו ותגידו לבא. השקט זורם סביבו כמו מים סביב אבן. הקריאו את "אם העברתם את השקט הלאה".

   • לדבר מעל המאזניים הגדולים אמיץ, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם עומדים על הקורה ליד מידת הפליז הריקה. "תקשיבו!" אתם צועקים. "היא מנסה להגיד לנו משהו!" וכל הכיכר משתתקת. הקריאו את "אם דיברתם מעל המאזניים".

     זה לא מצליח: הקול שלכם יוצא קטנטן, והשאגה בולעת אותו. אבל טיב מטפס לידכם ומצביע על קורת הפעמון, ואחד אחד, אנשים מרימים את הראש. הקריאו את "אם דיברתם מעל המאזניים".

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: איך גורמים לאלפיים אנשים לשתוק בלי לצעוק עליהם? כל רעיון שמבקש יפה נחשב. גם אחת עשרה האווזות של נטי נחשבות, אם מישהו זוכר אותן.

   שאלו את מי שהכי שקט: סיקספנס מסתכלת ישר על הגיבור שלך. מה אתם חושבים שהיא מנסה להגיד?

   שלושה סופים אמיתיים, ואף אחד מהם לא לא נכון: כל אחד נגמר בשקט, ואז גא־גא שטוח של שני צלילים שעובר לאורך כל הרובע, ואז ארבע מאות סככות שיורדות, ואז הגשם. להעביר את השקט הלאה לא דורש הטלה. לצלצל בפעמון לא דורש הטלה אם הגיבורים החזירו לווסט את הטבעת של אמא שלו, כי גם לו יש מפתח. לדבר מעל המאזניים: מטילים עם 2+ אם הגיבורים הגנו על נטי או ראו את הסערה מהגגות (2+ פעם אחת, לא משנה כמה מהם נכונים). אם הגיבורים זוכרים את אחת עשרה האווזות של נטי, לפתוח את העגלה עובד בלי הטלה: כל האחת עשרה עונות לסיקספנס ביחד, הרובע מרים את הראש, והקריאו את הסוף הכי קרוב למה שקרה. קצרים בזמן? כל אורך מפגש מקבל את התפנית: אם הגיבורים עוד לא יודעים למה היא מטפסת, טיב אומר את זה ברגע שהם מגיעים לקורת הפעמון: "היא עשתה את זה גם ביריד הקודם. היא עולה למעלה כדי שישמעו אותה!" בסוף, הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   איך זה נגמר

   הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   אם צלצלתם בפעמון. דונג! כל רובע השוק עוצר במקום. בשקט, מהקצה העליון של קורת הפעמון, מגיע גא־גא אחד חזק. כולם מרימים את הראש. כולם רואים את השמיים. ארבע מאות סככות יורדות בתשעים שניות, תשעים השניות הכי רועשות בשנה. ואז, סוף סוף, הגשם.

   אם העברתם את השקט הלאה. השקט רץ לאורך הטור הארוך כמו רוח קלה. דוכן אחרי דוכן, השוק משתתק. ואז, גבוה למעלה, גא־גא. הפעם כולם שומעים אותה. הסככות יורדות, העגלות נכנסות, התריסים נטרקים. עד שהגשם מגיע, כל דוכן בטוח ויבש.

   אם דיברתם מעל המאזניים. כל הכיכר בוהה בכם. לשנייה אחת, אף אחד לא אומר מילה. ובשנייה הזאת, מהקצה העליון של קורת הפעמון, מגיע גא־גא גדול ושטוח. "מזג האוויר!" מישהו צועק. ארבע מאות סככות יורדות. אתם יורדים לקול תשואות, בדיוק כשטיפות הגשם הראשונות נופלות.

   החזרה הביתה

   כל סוף: הביתה לרובע השוק. הגשם יורד שעה, ושום דבר לא הולך לאיבוד. אחר כך, טיב מוריד את סיקספנס מקורת הפעמון. היא הולכת למידת הפליז שלה ואוכלת את השעורה. ואז היא מתעלמת מהתשואות הכי גדולות שהרובע נתן למישהו מזה שנים. מארן ווסט כותב שורה חדשה בספר מזג האוויר שלו: "יריד התבואה. היא עלתה למעלה. הקשבנו."

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

ספר מזג האוויר של הרובע

ספר קטן בכריכת בד מהסינר של אחראי הסככות, שורה אחת לכל יום. "יום רביעי: היא גוגגה בצהריים. סככות למטה. גשם עד חצי שעה אחר כך. שום דבר לא אבד." "יום תשיעי: בלי גא־גא. שמש כל היום. היא ישבה." יותר אחורה, בלחיצה חזקה: "יריד התבואה, בשנה שעברה. היא לא קראה מהמידה שלה. היא עלתה למעלה וקראה מקורת הפעמון, כי למטה היה רועש מדי. הורדנו את הסככות מאוחר ואיבדנו שני דוכנים של צמר. הערה למי שיחזיק בספר הזה אחריי: היא עולה למעלה בימי יריד. היא לא אבודה. היא מחפשת מקום שממנו ישמעו אותה."

כרטיסי מפלצות

פרסים

• סיקספנס בחזרה על מידת הפליז שלה, אוכלת את השעורה, כאילו שום דבר לא קרה.
• ארבע מאות דוכנים של סחורת יריד התבואה, בטוחים ויבשים.
• שורה חדשה בספר מזג האוויר של הרובע, בכתב היד שלכם.
• אם מצאתם את הקן: כל דבר אבוד חוזר למי שאיבד אותו, כולל טבעת זהב אחת שחוזרת ליד שממנה נפלה.
• אסימון רובע לכל אחד, אסימון מידה מפליז מהסוג הישן. הוא שווה בדיוק כלום, ובזכותו מגישים לכם ראשונים בכל מקום ברובע השוק, לתמיד.
• בונוס מהעולם האמיתי, אם בא לכם: בפעם הבאה שנראה שירד גשם, הסתכלו ביחד על הציפורים. מה הן עושות לפני שהטיפות הראשונות נופלות?

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• שום דבר בהרפתקה הזאת לא נתפס במרדף, וזה כל העניין. תנו לגיבורים לרדוף בכל זאת: מרדף זה כיף. רק תדאגו שבכל פעם שמישהו קופץ עליה, היא עולה למעלה, לא הולכת הצידה. מהר מאוד התשובה מונחת על השולחן, עוד לפני שמישהו אומר אותה.
• יש שלוש דרכים נפרדות להבין מה היא עושה: העדויות שמטפסות, ספר מזג האוויר של אחראי הסככות, ונטי פיין שאומרת את זה במשפט אחד בשדה העגלות. שולחן צריך רק אחת. אם יש להם אחת, תנו לה לעבוד.
• בלי קרב, ולא בטעות: אין כאן במה להילחם. אף אחד לא לקח אותה, אף אחד לא מסתיר כלום, והדבר הכי רועש בהרפתקה הוא כמה שהרובע אוהב אותה. אם ילד מחפש רע, הרובע הוא התשובה: אלפיים אנשים, כולם עוזרים ביחד, בכל הכוח של הקול שלהם.
• הסערה אמיתית, והיא מגיעה. אמרו איפה היא בכל סצנה אחרי הגגות: מעבר לשער, מעל השדות, אפשר כבר להריח אותה. אבל היא אף פעם לא לוקחת מהם את השוק: להגיע מאוחר אומר שהאווזות של נטי עונות ראשונות, והגיבורים מבלים את הגשם בסחיבת בד רטוב, וזה סוף טוב ומצחיק.
• קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא המידה הריקה וקורת הפעמון, ויש בה בכל זאת את התפנית: ראו את הערות המנחה של הסצנה האחרונה.
• משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
• כל הטלה כאן אומרת מה קורה כשזה מצליח וכשזה לא מצליח. הטלה שנכשלה אף פעם לא עוצרת את הסיפור; היא רק משנה את מה שקורה אחר כך.