חלק מעמק אלדרמור: אל מפת העולם
אווזת מזג האוויר של רובע השוק
האווזה האפורה הזקנה שמודיעה לרובע השוק מתי יורד גשם נעלמה ביום השוק העמוס ביותר בשנה. סערה עומדת מעל הים המלוח, וארבע מאות דוכנים עומדים מתחת לבד פתוח. עקבו אחריה למעלה דרך הרובע, וגלו מה היא מנסה לעשות.
גילאי 6–12 · עדינה, והרפתקת המרדף של הספרייה — בלי שום קרב. אין כאן אף רשע, אף אחד לא לקח אותה, ומי שרודפים אחריה בכלל לא בורחת: אווזה זקנה שמטפסת כל הבוקר כדי להגיע למקום שממנו אפשר לשמוע אותה, ושוק של אלפיים אנשים שאוהבים אותה בקול רם מכדי לשמוע אותה.
כמה זמן יש לכם?
מי משחק?
בחרו גיבור לכל ילד. נקודות הלב שלהם יבואו איתכם למשחק.
למנחה: את מי פוגשים, פרסים וטיפים
המפה
מי נמצא בהרפתקה הזו
סיקספנס, אווזת מזג האוויר
- נקודות לב
- 6
- מגן
- 12
- התקפה
- אין. סיקספנס אף פעם לא פגעה באף אחד, אבל ברור שהיא חשבה על זה.
אי אפשר לתפוס אותה במרדף: לא בשום מספר קושי, לא אף אחד, אף פעם. כל ניסיון לתפוס שולח אותה מדף אחד גבוה יותר, ולשם היא ממילא הייתה בדרך. טיב אורי, שמאכיל אותה, יכול להרים אותה, וגם כל מי שעומד בשקט מספיק זמן כדי שהיא תבוא אליו. היא לא רוצה לברוח. היא רוצה שישמעו אותה.
הקהל של יריד התבואה
- נקודות לב
- 2000
- מגן
- 9
- התקפה
- אין: אלפיים נקודות לב, אחת לכל אחד, וכולן בצד שלכם.
המכשול היחיד בהרפתקה הזאת. אי אפשר להילחם בו, לצעוק חזק ממנו, להזיז אותו או לעקוף אותו, כי הוא לא עומד בדרך בכוונה: זה רובע השוק, ביום הכי גדול שלו, שמנסה לעזור. אפשר לבקש ממנו, דוכן אחרי דוכן, בשקט, עם יד על הכתף, והוא אומר כן.
אחת עשרה האווזות של נטי פיין
- נקודות לב
- 4
- מגן
- 11
- התקפה
- אין, אלא אם שמים יד בעגלה. ואז: צביטה אחת, ומגיע לכם.
אחת עשרה אווזות הרים בדרך לשוק, והעוזרות הסודיות של הגיבורים, כי אווזה תמיד עונה לאווזה. פותחים את העגלה בזמן שסיקספנס קוראת, וכל האחת עשרה עונות לה ביחד. אחת עשרה אווזות שגוגגות ביחד הן הקול היחיד שיריד התבואה לא יכול להשתיק.
פרסים
- סיקספנס בחזרה על מידת הפליז שלה, אוכלת את השעורה, כאילו שום דבר לא קרה.
- ארבע מאות דוכנים של סחורת יריד התבואה, בטוחים ויבשים.
- שורה חדשה בספר מזג האוויר של הרובע, בכתב היד שלכם.
- אם מצאתם את הקן: כל דבר אבוד חוזר למי שאיבד אותו, כולל טבעת זהב אחת שחוזרת ליד שממנה נפלה.
- אסימון רובע לכל אחד, אסימון מידה מפליז מהסוג הישן. הוא שווה בדיוק כלום, ובזכותו מגישים לכם ראשונים בכל מקום ברובע השוק, לתמיד.
- בונוס מהעולם האמיתי, אם בא לכם: בפעם הבאה שנראה שירד גשם, הסתכלו ביחד על הציפורים. מה הן עושות לפני שהטיפות הראשונות נופלות?
טיפים להרצת ההרפתקה הזו
- שום דבר בהרפתקה הזאת לא נתפס במרדף, וזה כל העניין. תנו לגיבורים לרדוף בכל זאת: מרדף זה כיף. רק תדאגו שבכל פעם שמישהו קופץ עליה, היא עולה למעלה, לא הולכת הצידה. מהר מאוד התשובה מונחת על השולחן, עוד לפני שמישהו אומר אותה.
- יש שלוש דרכים נפרדות להבין מה היא עושה: העדויות שמטפסות, ספר מזג האוויר של אחראי הסככות, ונטי פיין שאומרת את זה במשפט אחד בשדה העגלות. שולחן צריך רק אחת. אם יש להם אחת, תנו לה לעבוד.
- בלי קרב, ולא בטעות: אין כאן במה להילחם. אף אחד לא לקח אותה, אף אחד לא מסתיר כלום, והדבר הכי רועש בהרפתקה הוא כמה שהרובע אוהב אותה. אם ילד מחפש רע, הרובע הוא התשובה: אלפיים אנשים, כולם עוזרים ביחד, בכל הכוח של הקול שלהם.
- הסערה אמיתית, והיא מגיעה. אמרו איפה היא בכל סצנה אחרי הגגות: מעבר לשער, מעל השדות, אפשר כבר להריח אותה. אבל היא אף פעם לא לוקחת מהם את השוק: להגיע מאוחר אומר שהאווזות של נטי עונות ראשונות, והגיבורים מבלים את הגשם בסחיבת בד רטוב, וזה סוף טוב ומצחיק.
- קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא המידה הריקה וקורת הפעמון, ויש בה בכל זאת את התפנית: ראו את הערות המנחה של הסצנה האחרונה.
- משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
- כל הטלה כאן אומרת מה קורה כשזה מצליח וכשזה לא מצליח. הטלה שנכשלה אף פעם לא עוצרת את הסיפור; היא רק משנה את מה שקורה אחר כך.
משחקים יחד, אונליין
שחקו את ״אווזת מזג האוויר של רובע השוק״ אונליין עם חברים
אי אפשר לאסוף את כולם סביב אותו שולחן? הריצו את ההרפתקה בשולחן אונליין חי. אתם מנחים מהמסך שלכם; השחקנים פותחים קישור אצלם ורואים את אותה אמנות סצנה, את אותו סימון ״אתם כאן״ על המפה, את אותן קוביות, כרטיס דמות משלהם וצ׳אט חבורה. חינם, בדפדפן, בלי שום התקנה.
כל ההרפתקה כבר טעונה שם, סצנה אחרי סצנה, ואתם רק מעבירים את החבורה קדימה.
בלי כניסה, ושום דבר לא נשמר. שתפו את הקישור כדי שכל המשפחה תטיל קוביות יחד.
אף אחד לא צריך חשבון: פותחים שולחן על המכשיר הזה בצעד אחד, והשחקנים מצטרפים עם הקוד או עם קישור ההזמנה שתשלחו להם.
ההרפתקה, סצנה אחר סצנה
-
סצנה 1
המידה הריקה
להקריא בקול
זה יריד התבואה, יום השוק הכי עמוס בשנה, ורובע השוק כל כך רועש! דוכנים, עגלות וצעקות בכל מקום. באמצע הכיכר עומדים המאזניים הגדולים. על הקורה שלהם יושבת מידת פליז קטנה מלאה בשעורה. המידה הזאת שייכת לסיקספנס, אווזה אפורה. כבר שלושים ואחת שנים היא גוגגת בכל פעם שגשם מתקרב. אבל היום אף אחד לא נגע בשעורה שלה, וסיקספנס נעלמה. ילד עומד מתחת לקורה הריקה עם שתי הידיים על הראש.
מה הגיבורים מנסים?
-
בלי הטלה
טיב אורי מאכיל אותה כל יום. היא הייתה על הקורה שלה עם אור ראשון. היא אף פעם לא עזבה את השעורה שלה. "היא עלתה למעלה," הוא אומר. "ואף אחד לא מאמין לי."
כמעט!
טיב נסער מדי בשביל לדבר בהתחלה. תנו לו רגע ומילה טובה, והכול יוצא בבת אחת: "היא עלתה למעלה!"
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
שלוש נוצות אפורות תקועות בפליז, ושריטה אחת במקום שבו רגל עם קרום שחייה דחפה למעלה, לכיוון חבית המלח שבסוף הטור הארוך.
כמעט!
מלמטה לא רואים הרבה. אבל נוצה אפורה מרחפת למטה, ולרגע הנה היא, על חבית המלח שבסוף הטור הארוך. ואז היא שוב נעלמת.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
בלעדיה, אף אחד לא יודע מתי יורד גשם. שלושים ואחת שנים הרובע לא הסתכל על השמיים; הוא הקשיב לאווזה. יש לו בסינר ספר קטן שהוא עוד לא פתח: תנו לשחקנים את הדף לשחקנים.
כמעט!
ווסט עסוק מדי. "היא תופיע!" אבל ספר מזג האוויר שלו נופל מהסינר, פתוח, ונוחת ליד הרגליים שלכם: תנו לשחקנים את הדף לשחקנים.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגלות מי זו סיקספנס, מה הרובע מפסיד בלעדיה, ואיפה ראו אותה באמת בפעם האחרונה.
שחקו את הרעש מהמשפט הראשון ואף פעם אל תנמיכו אותו. השאגה של יריד התבואה היא הבעיה של ההרפתקה, השעון שלה והבדיחה שלה, הכול ביחד. שני דברים חייבים לצאת מהסצנה הזאת עם הגיבורים: הרובע לא יודע מה מזג האוויר בלעדיה, ומה שלא עשתה, היא עלתה למעלה. ווסט לא רע, הוא פשוט טובע בעבודה: זה היום הכי גדול שלו בשנה. ספר מזג האוויר שלו, הדף לשחקנים, מחזיק את כל התשובה. אף אחד לא לקח אותה. אם ילד מחפש רע, תנו לרובע עצמו להיות התשובה.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: אם הייתם אווזה ואף אחד לא היה שומע אתכם, מה הייתם עושים?
איפה הם על המפה
הראו את זה לשחקנים
ספר מזג האוויר של הרובע
ספר קטן בכריכת בד מהסינר של אחראי הסככות, שורה אחת לכל יום. "יום רביעי: היא גוגגה בצהריים. סככות למטה. גשם עד חצי שעה אחר כך. שום דבר לא אבד." "יום תשיעי: בלי גא־גא. שמש כל היום. היא ישבה." יותר אחורה, בלחיצה חזקה: "יריד התבואה, בשנה שעברה. היא לא קראה מהמידה שלה. היא עלתה למעלה וקראה מקורת הפעמון, כי למטה היה רועש מדי. הורדנו את הסככות מאוחר ואיבדנו שני דוכנים של צמר. הערה למי שיחזיק בספר הזה אחריי: היא עולה למעלה בימי יריד. היא לא אבודה. היא מחפשת מקום שממנו ישמעו אותה."
להדפסת הדף הזה -
-
סצנה 2
ארבע מאות דעות
להקריא בקול
הטור הארוך הוא מנהרה ענקית של דוכנים באדום ושמנת. עוד לפני שעברתם חצי ממנו, יש לכם תשע עדויות, שישה רעיונות ופשטידה בחינם! הסי מוכרת הפשטידות אומרת שהאווזה אצלה בסל. בראם מוכר הדגים ראה אותה עפה החוצה משער הנהר. ואז ילדה קטנה עם חישוק מושכת לכם בשרוול. היא אומרת שסיקספנס הייתה למעלה על מוט הרכס של דוכן הגבינות. אף אחד לא מקשיב לה, כי היא בת שש.
מה הגיבורים מנסים?
-
בלי הטלה
בסל של הסי יש כרית אפורה מגולגלת, לא אווזה. הציפור של בראם בשער הנהר הייתה אנפה. אבל ארבע עדויות אמיתיות: חבית המלח, מוט הרכס של דוכן הגבינות, רכס הסככות שמעל הטור הארוך, וצורה אפורה מעל מגדל החבלים. וכל אחת מהארבע גבוהה יותר מהקודמת.
כמעט!
בהתחלה רועש מדי בשביל לסדר משהו. חכו רגע: הסי פותחת את הסל שלה, סמוקה, ובתוכו כרית אפורה מגולגלת. בראם מודה שהציפור שלו הייתה אנפה. העדויות האמיתיות הן מה שנשאר.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
הוא עובר מהקורה עד חבית המלח שבסוף הטור הארוך, ונעצר. משם היא הלכה לאן ששעורה לא יכולה להגיע: למעלה, אל רכס הסככות שמעל הטור הארוך.
כמעט!
הקהל דרך על השעורה עד שהיא נמעכה. אבל נוצה אפורה תקועה על רכס הסככות שמעל הטור הארוך, גבוה מעל הראש שלכם.
-
בלי הטלה
כל ילד אומר לכם אותו דבר, וכל אחד מהם ראה אותה עולה למעלה. בקהל של מבוגרים, למעלה זה הכיוון היחיד שילד יכול לראות!
כמעט!
כולם מדברים ביחד. אבל כל אחד מהם מצביע לאותו כיוון: למעלה.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: להפריד בין העדויות האמיתיות לבין המבולבלות, ולשים לב מה משותף לאמיתיות.
סצנה מצחיקה שעושה עבודה אמיתית. הכיף הוא הרובע: לכל אחד יש רעיון, הרעיונות לא מסכימים, וכולם מנסים לעזור. העבודה היא הדפוס: חבית, מוט, רכס, מגדל חבלים, כל אחד גבוה יותר. הגיבורים יכולים לגלות אותו כאן או על הגגות; שתי האפשרויות בסדר, ושולחן שמגלה אותו כאן צריך להרגיש חכם. תנו להסי ולבראם את הכבוד שלהם בחזרה מהר: אף אחד מהם לא משקר, שניהם בטוחים, ולהיות בטוח בציפור הלא נכונה זה דבר רגיל מאוד. אם שואלים מבוגר על מה שהילדים סיפרו, הוא אומר: "נו, היא לא יכלה לעלות למעלה, נכון?"
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: באיזו עדות הגיבור שלך מאמין, ולמה?
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 3
מעל הרעש
להקריא בקול
אתם מטפסים בסולם אל גגות הדוכנים. מכאן למעלה, הטור הארוך הוא נהר מפוספס של בד. והנה סיקספנס! היא עומדת על רעפי היכל הבדים, עוד יותר גבוה, עם הגב אליכם. היא לא מתחבאת. היא מסתכלת מזרחה, אז גם אתם מסתכלים. רחוק, מעל הים המלוח, השמיים כחולים־שחורים. גשם אפור תלוי מתחתם כמו מסרק. והוא מתקרב לכאן.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
לא תתפסו אותה, ואי אפשר להיכשל. אתם מגיעים מספיק קרוב כדי לגעת בנוצה! ואז היא קופצת עוד גג אחד למעלה, רגועה לגמרי, ומחכה שתפסיקו.
כמעט!
לא תתפסו אותה, ואי אפשר להיכשל. הרגל מחליקה, הכובע עף, ואתם מתיישבים על הבד בבום. סיקספנס מסתכלת עליכם, ואז קופצת עוד גג אחד למעלה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
היא מותחת את הצוואר ופותחת את המקור. גא־גא! אבל השאגה של השוק בולעת את הקול לגמרי. היא מחכה. היא מנסה שוב. היא קוראת, ואף אחד לא שומע אותה.
כמעט!
אתם זזים יותר מדי בשביל להסתכל כמו שצריך. אבל אז היא עושה את זה ממש מולכם: צוואר החוצה, מקור פתוח, גא־גא! אף אחד למטה לא מרים את הראש.
-
בלי הטלה
את הסערה, מעל הים. ועוד משהו שאפשר ללמוד רק כאן למעלה: הרעש של השוק הוא כמו קיר. צריך לצעוק כדי לשמוע מישהו שיושב ממש לידכם.
כמעט!
הרוח מעיפה לכם שיער לעיניים. מזיזים אותו, והנה היא: הסערה, מעל הים, מתקרבת.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לתפוס אותה, או להבין למה היא מטפסת כל הבוקר.
נקודת המפנה, והנוף הכי יפה בהרפתקה, אז קחו את הזמן עם הגגות לפני שהסערה מופיעה. שתי תגליות, והגיבורים צריכים רק אחת. הסערה נותנת למרדף שעון; הקריאה נותנת לו משמעות. עכשיו ההרפתקה משתנה בשקט מ"לתפוס את האווזה" ל"לגרום לשוק לשתוק", שזו בעיה הרבה יותר קשה והרבה יותר מצחיקה. אף פעם אל תתנו להטלה גרועה להשאיר מישהו תקוע על גג: המוטות מחזיקים, הרעפים יבשים, והדבר הכי גרוע שקורה הוא כובע שאבד. זכרו אם הגיבורים ראו את הסערה: זה עוזר בסוף.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: למה אתם חושבים שסיקספנס ממשיכה לטפס גבוה יותר? תנו להם לנחש בקול. התשובה היא: כדי שישמעו אותה.
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 4
כולם עוזרים
להקריא בקול
השמועה התפשטה, וכל רובע השוק עוזר! בשדה העגלות, למאתיים אנשים יש רשתות, מטאטאים, ארגז דגים וסולם. ארבעה אנשים סוחבים את הסולם לשלושה כיוונים. ומישהו מאחור אומר שוב ושוב את אותו דבר. "לרועה ההיא מההרים יש אחת עשרה אווזות בעגלה. בטח היא לקחה את שלנו!" הרועה, נטי פיין, עומדת ליד העגלה שלה עם ידיים שלובות. כולם בוהים בה.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
זה לוקח בערך ארבעה משפטים, וזה עובד, כי אף אחד לא באמת רוצה להאמין בזה. הם רק רוצים את האווזה שלהם בחזרה, ולכעוס זה קל יותר מלפחד.
כמעט!
מישהו מדבר מעליכם. אבל נטי נעמדת זקופה יותר, כי מישהו הגן עליה. נסו שוב בלי הטלה: משפט אמיתי אחד מספיק.
-
בלי הטלה
"אווזה שבורחת רצה למים," היא אומרת. "אווזה שעולה למעלה בכלל לא בורחת. היא לא אבודה, חמודים. היא מנסה שישמעו אותה."
כמעט!
נטי כועסת מדי בשביל לדבר בהתחלה. ואז היא נאנחת. "היא לא אבודה, חמודים. היא מנסה שישמעו אותה."
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם קופצים על ארגז ומנופפים בידיים. כולם עוצרים. עכשיו סיקספנס יכולה להפסיק לברוח ממאתיים עוזרים ולהתחיל לקרוא להם.
כמעט!
אף אחד לא עוצר. אבל נטי שמה שתי אצבעות בפה ושורקת, חזק כמו קומקום. עכשיו כולם עומדים בשקט.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לעצור את הרובע מלעזור בכזה רעש, ולעצור את מה שאומרים על נטי.
כאן ההרפתקה אומרת על מה היא: הרובע אוהב את סיקספנס, הרובע הוא הבעיה, ושני הדברים נכונים. נטי היא לא חשודה ואסור לשחק אותה ככה. היא האדם היחיד כאן שמבין באווזים, והיא משתפת את מה שהיא יודעת ברגע שהגיבורים מתייחסים אליה יפה. שמרו את הרגע הלא הוגן קצר ונקו אותו מהר. מי שהתחיל את השמועה אף פעם לא נקרא בשמו ולא נענש: הוא מפחד, הוא מתנצל לא טוב, ומישהו נותן לו מטאטא. רשמו לעצמכם את אחת עשרה האווזות בעגלה: שולחן שזוכר אותן מקבל דרך קלה בסוף.
שאלות לשאול
- שאלו את מי שהכי שקט: כולם בוהים בנטי. מה הגיבור שלך אומר לה?
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 5
בונוס: קן הדברים האבודים
להקריא בקול
הגג של היכל הבדים בולט מעל הסמטה. בפינה, מוסתר, רחוק מהגשם ורחוק מהעיניים, יש קן. אבל אין בו ביצים. במקום זה יש טבעת נישואין, מפתח של דלת ושלושה חרוזי זכוכית. יש קמע מזל של ילד על חוט. יש אצבעון כסף, וכפתורים בכל צבע שאפשר לחשוב עליו. ארבעים ואחד כפתורים, ליתר דיוק.
מה הגיבורים מנסים?
-
בלי הטלה
כל דבר ודבר קטן, מבריק ואבוד. שלושים ואחת שנים של רובע השוק שמפיל דברים, כולם נאספו במקום אחד.
כמעט!
אם יד נכנסת פנימה, סיקספנס מסננת מהגג הסמוך. ידיים בחוץ! מסתכלים עם העיניים.
-
בלי הטלה
זה לוקח זמן ובלי קוביות בכלל. הרובע מכיר כל דבר בקן הזה, את רובם בשם.
כמעט!
אף אחד לא מבקש כמה דברים בהתחלה. שימו אותם בקופסה ליד המאזניים הגדולים, ועד הערב כולם חזרו הביתה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
בפנים יש סימן קטנטן של צורף מחנות שנסגרה לפני הרבה זמן. אמא של מארן ווסט איבדה את הטבעת הזאת בטור הארוך כשהוא היה בן שש. כשהוא רואה אותה, הוא לא מצליח להגיד כלום דקה שלמה.
כמעט!
הסימן קטן מדי בשביל לקרוא. אבל כשווסט רואה את הטבעת, הוא נהיה שקט מאוד. "של אמא שלי," הוא לוחש. "היא איבדה אותה כשהייתי בן שש."
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגלות מה היא שומרת כאן למעלה כל הזמן הזה, ולהחליט מה לעשות עם זה.
שחקו את הסצנה הזאת רק במפגש האפי. זה המקום השקט היחיד בהרפתקה, עם השאגה של הרובע שעולה מלמטה. היא גם עוזרת בסוף: תחזירו לווסט את הטבעת של אמא שלו והוא לגמרי בצד שלכם, ויש לו מפתח לחבל הפעמון. שולחן שמדלג על הסצנה הזאת לא נענש. ולא, היא אף פעם לא הטילה בו ביצה. זה לא קן. זה אוסף.
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: אם לגיבור שלך היה קן של אוצרות, מה היה בו?
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 6
עשר שניות של שקט
להקריא בקול
הנה היא! סיקספנס על קורת הפעמון, הקורה הכי גבוהה ברובע השוק. היא מותחת את הצוואר ופותחת את המקור כדי לקרוא. אבל אף אחד לא שומע אותה. למטה, השוק שואג חזק מתמיד. הסערה כל כך קרובה שאפשר להריח את הגשם. מישהו בטור מצביע על השמיים. "תתקדם," אומר מוכר בדוכן. "אתה חוסם את הדרך!"
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
השומרת אליס טאן מקשיבה למשפט אחד: "סערה מתקרבת, והאווזה קוראת!" היא נותנת לכם את המפתח. דונג! כל סוחר עוצר במקום. הקריאו את "אם צלצלתם בפעמון".
כמעט!
אליס טאן מקמטת את המצח. "הפעמון הוא לפתיחה ולסגירה. לשום דבר אחר." לגיבורים יש עוד ניסיון אחד: משפט אחד ברור על הסערה. ניסיון פיקח בפעם השנייה לא דורש הטלה.
-
בלי הטלה
דוכן אחד, יד על הכתף, אצבע שמצביעה למעלה. הדוכן הזה אומר לבא אחריו. תוך ארבע דקות השקט עובר לאורך כל הרובע. אף אחד לא קיבל הוראה לשתוק. כולם בחרו להקשיב. הקריאו את "אם העברתם את השקט הלאה".
כמעט!
אם דוכן אחד עסוק מדי בשביל להקשיב, דלגו עליו ותגידו לבא. השקט זורם סביבו כמו מים סביב אבן. הקריאו את "אם העברתם את השקט הלאה".
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם עומדים על הקורה ליד מידת הפליז הריקה. "תקשיבו!" אתם צועקים. "היא מנסה להגיד לנו משהו!" וכל הכיכר משתתקת. הקריאו את "אם דיברתם מעל המאזניים".
כמעט!
הקול שלכם יוצא קטנטן, והשאגה בולעת אותו. אבל טיב מטפס לידכם ומצביע על קורת הפעמון, ואחד אחד, אנשים מרימים את הראש. הקריאו את "אם דיברתם מעל המאזניים".
איך זה נגמר
הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
אם צלצלתם בפעמון.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
דונג! כל רובע השוק עוצר במקום. בשקט, מהקצה העליון של קורת הפעמון, מגיע גא־גא אחד חזק. כולם מרימים את הראש. כולם רואים את השמיים. ארבע מאות סככות יורדות בתשעים שניות, תשעים השניות הכי רועשות בשנה. ואז, סוף סוף, הגשם.
אם העברתם את השקט הלאה.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
השקט רץ לאורך הטור הארוך כמו רוח קלה. דוכן אחרי דוכן, השוק משתתק. ואז, גבוה למעלה, גא־גא. הפעם כולם שומעים אותה. הסככות יורדות, העגלות נכנסות, התריסים נטרקים. עד שהגשם מגיע, כל דוכן בטוח ויבש.
אם דיברתם מעל המאזניים.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
כל הכיכר בוהה בכם. לשנייה אחת, אף אחד לא אומר מילה. ובשנייה הזאת, מהקצה העליון של קורת הפעמון, מגיע גא־גא גדול ושטוח. "מזג האוויר!" מישהו צועק. ארבע מאות סככות יורדות. אתם יורדים לקול תשואות, בדיוק כשטיפות הגשם הראשונות נופלות.
החזרה הביתה
כל סוף: הביתה לרובע השוק.
הגשם יורד שעה, ושום דבר לא הולך לאיבוד. אחר כך, טיב מוריד את סיקספנס מקורת הפעמון. היא הולכת למידת הפליז שלה ואוכלת את השעורה. ואז היא מתעלמת מהתשואות הכי גדולות שהרובע נתן למישהו מזה שנים. מארן ווסט כותב שורה חדשה בספר מזג האוויר שלו: "יריד התבואה. היא עלתה למעלה. הקשבנו."
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגרום לאלפיים אנשים לשתוק מספיק, ומספיק זמן, כדי לשמוע אווזה אחת.
שלושה סופים אמיתיים, ואף אחד מהם לא לא נכון: כל אחד נגמר בשקט, ואז גא־גא שטוח של שני צלילים שעובר לאורך כל הרובע, ואז ארבע מאות סככות שיורדות, ואז הגשם. להעביר את השקט הלאה לא דורש הטלה. לצלצל בפעמון לא דורש הטלה אם הגיבורים החזירו לווסט את הטבעת של אמא שלו, כי גם לו יש מפתח. לדבר מעל המאזניים: מטילים עם 2+ אם הגיבורים הגנו על נטי או ראו את הסערה מהגגות (2+ פעם אחת, לא משנה כמה מהם נכונים). אם הגיבורים זוכרים את אחת עשרה האווזות של נטי, לפתוח את העגלה עובד בלי הטלה: כל האחת עשרה עונות לסיקספנס ביחד, הרובע מרים את הראש, והקריאו את הסוף הכי קרוב למה שקרה. קצרים בזמן? כל אורך מפגש מקבל את התפנית: אם הגיבורים עוד לא יודעים למה היא מטפסת, טיב אומר את זה ברגע שהם מגיעים לקורת הפעמון: "היא עשתה את זה גם ביריד הקודם. היא עולה למעלה כדי שישמעו אותה!" בסוף, הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: איך גורמים לאלפיים אנשים לשתוק בלי לצעוק עליהם? כל רעיון שמבקש יפה נחשב. גם אחת עשרה האווזות של נטי נחשבות, אם מישהו זוכר אותן.
- שאלו את מי שהכי שקט: סיקספנס מסתכלת ישר על הגיבור שלך. מה אתם חושבים שהיא מנסה להגיד?
איפה הם על המפה
-