דף מנחה להדפסה — הנהר שנעצר

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

הנהר שמסובב כל גלגל טחנה בין ספוקולארום להרבורטון נעצר בלילה. פל הזקן, שומר השערים, יכול להרים ולהוריד את השערים שלו כמה שירצה: לא נשארו מים להעביר. מישהו צריך ללכת במעלה האפיק הריק ולגלות לאן הלך נהר שלם.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: הנהר נעלם החל ממשימה זריזה

   הקשיבו. מה אתם שומעים? כלום. אין שכשוך. אין גלגלי טחנה שמסתובבים. רק רוח, ותריס משוחרר שעושה בום, בום, בום. אתמול היה כאן נהר. היום יש רק בוץ אפור וסדוק, ומגף אחד תקוע בתוכו. פל הזקן, שומר השערים, עומד באמצע ומסובב את הכובע שלו שוב ושוב. "חמישה ימים," הוא אומר. "אף טיפה. לאן הלך הנהר שלי?"

   מטרה: לגלות לאן הלך הנהר.

   • לקרוא את לוח המים פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: הסימנים אומרים מלא, מלא, מלא, ואז קצת פחות בכל יום, ואז כלום. נהר שמתייבש בשמש יורד לאט. את הנהר הזה מישהו עצר. תנו לגיבורים את לוח המים של פל הזקן.

     זה לא מצליח: הסימנים מבולבלים, אז פל מקריא אותם בעצמו: "יורד, יורד, יורד. ואז כלום. נהרות לא עושים דבר כזה." תנו לגיבורים את לוח המים בכל זאת, ויוצאים במעלה הנהר.

   • ללכת במעלה האפיק בלי הטלה

     זה מצליח: שלוק, שלוק. אתם הולכים אחרי הפס הרטוב האחרון במעלה הנהר. שום ענף, שום עלה ושום דג לא צף למטה מאז שהנהר נעצר. משהו שם למעלה עוצר אותו.

     זה לא מצליח: אם הגיבורים נתקעים, דג קטן מפרפר בשלולית ליד המגפיים שלהם. הוא מסתכל במעלה הנהר, כאילו הוא מחכה שהמים יחזרו. הולכים לכיוון שהוא מראה.

   • לשאול בהרבורטון לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: הבת של הטוחן ראתה. "המים ירדו לאט, ואז פשוט נעצרו, כמו ברז." באביב שעבר היא ראתה בונים גדולים שוחים במעלה הנהר וסוחבים ענפים.

     זה לא מצליח: כולם עצבניים מדי בשביל לדבר, חוץ משחף שעומד על עמוד. הוא צווח ועף במעלה הנהר, כאילו הוא אומר: לכאן.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: פל הזקן משאיל לכל גיבור דבר אחד מבקתת השערים שלו. מה הגיבור שלך לוקח? חבל, דלי, פנס, מפתח השער הרזרבי שלו. מה שהם לוקחים יכול לעזור אחר כך. אם מישהו לוקח את המפתח, בניית שער בסכר לא דורשת הטלה.

   פל הזקן יודע שני דברים מועילים ואומר את שניהם אם שואלים. הנהר לא התייבש בבת אחת: לוח המים מראה את זה. ושום דבר לא צף למטה מאז שהוא נעצר, לא ענף ולא עלה. תנו לילדים לפצח את זה: נהר שמתייבש בשמש יורד לאט ומשאיר שלוליות במקומות העמוקים. את הנהר הזה מישהו חסם. ואז יוצאים במעלה הנהר.

2. סצנה 2: מעבר הערבות החל ממפגש קצר

   במעבר הערבות, גשר האבן הקטן עומד מעל כלום. סירת מעבורת שוכבת על הצד בתוך הבוץ. נשארו רק כמה שלוליות, והן מתכווצות בשמש. דגים שוחים בהן סביב סביב. בשלולית הכי עמוקה, משהו ארוך ואפור מתהפך. על הגדה יושב צב גדול כמו גלגל של עגלה. נאק. נאק. הוא לא רודף אחרי אף אחד. הוא פשוט מחכה.

   מטרה: לעבור את המעבר, ולהחליט מה עושים עם הדגים.

   • לעקוף את הצב בלי הטלה

     זה מצליח: צב הביצה הנושך מסתכל עליכם בעין אחת מנומנמת ולא זז. צבים אף פעם לא רודפים. עברתם.

     זה לא מצליח: אם גיבור ממהר, הצב לוחש ונושך את האוויר. אף אחד לא נפגע. צעד אחורה ברוגע, והוא נרגע שוב.

   • להציל את הדגים לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: שפריץ, שפריץ. דלי אחרי דלי וכובע אחרי כובע, כל הדגים מגיעים לשלולית העמוקה. דג קטן אחד קופץ משמחה. שלושה פרצופים רטובים עם שפמים מסתכלים עליכם מתוך הקנים.

     זה לא מצליח: זאב־המים שבשלולית העמוקה מזנק על הדלי שלכם. נאק! הוא לא יכול לצאת מהמים, אז זזים אחורה ושופכים מהצד השני. הדגים מגיעים, קצת מבולבלים.

   • להילחם בצב בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיס של צב הביצה הנושך. כשנשארות לו 4 נקודות לב, הוא מחליק לתוך הבוץ ועוזב אתכם במנוחה.

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, הצב בכל זאת מסתובב והולך לו לאט. הוא רק רצה את השלולית.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: הדגים מתנשמים. מישהו רוצה לעזור להם? להציל אותם זה מעשה של לב־טוב, לא חובה. הלוטרות שבקנים רואות את זה ומספרות לברודטייל.

   שאלו את מי שהכי שקט: מה הגיבור שלך מוצא תקוע בבוץ ליד סירת המעבורת? מה שהם אומרים באמת נמצא שם, והוא יכול לעזור אחר כך.

   הסצנה הזו מראה שהנהר נעלם כבר ימים, לא שעות: השלוליות מתכווצות. שום דבר כאן לא חייב להיות קרב, ואף אחד לא נכנס למים עמוקים. זאב־המים אף פעם לא יכול לצאת מהשלולית שלו, והצב אף פעם לא רודף. אם הגיבורים מצילים את הדגים, הלוטרות רואות ומספרות לברודטייל, ועסקה בסכר מקבלת 2+.

3. סצנה 3: סבך הקנים החל ממפגש בישיבה אחת

   האפיק היבש נגמר בביצה. הקנים גבוהים מכם, והם לוחשים ברוח. שששש. שששש. כאן, סוף סוף, יש מים. הם מתפצלים לשלושה פלגים. הפלג השמאלי חמים ושקט, וזבובים קטנטנים רוקדים מעליו. בפלג האמצעי, עלים צפים פנימה ונעצרים מול גדה של בוץ. הפלג הימני קר וכהה. עלים צפים לתוכו, וממשיכים הלאה.

   מטרה: לגלות באיזה פלג הנהר זורם עכשיו, וללכת אחריו.

   • להפיל עלה לכל פלג בלי הטלה

     זה מצליח: העלה בשמאלי פשוט עומד במקום. העלה באמצעי נתקע בבוץ ונעצר. העלה בימני דוהר מתחת לקנים. זאת הדרך!

     זה לא מצליח: אם הגיבורים הולכים אחרי הפלג הלא נכון, הם משכשכים קצת ונתקעים בבוץ סמיך. שלוק. הם חוזרים עם ברכיים מלוכלכות ומנסים פלג אחר.

   • להסתכל על הקנים פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: הקנים ליד הפלג הימני מסורקים כולם שטוח, ומצביעים לאותו כיוון, כמו שיער מוברש. מים זרמו לידם כבר ימים.

     זה לא מצליח: הקנים נראים מבולגנים לגמרי. ואז צפרדע קופצת לפלג הימני, והזרם סוחף אותה משם כשהיא בועטת. הממ!

   • להרגיש את המים אמיץ, מספר קושי 10

     זה מצליח: ברררר! הפלג הימני קפוא. מים זורמים נשארים קרים. מים עומדים מתחממים בשמש.

     זה לא מצליח: הידיים שלכם קרות מדי בשביל להרגיש. אבל משהו מדגדג לכם את האצבע בפלג השמאלי: ראשן. ראשנים אוהבים מים חמימים ועומדים. אז זה לא הפלג הזה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: שלושה פלגים. באיזה מהם לדעתכם הלך הנהר, ולמה? תנו להם להתווכח. ואז, מה שלא יבחרו, שחקו את זה: ניחוש לא נכון עולה רק בברכיים מלוכלכות.

   יש תשובה אחת, וכל דרך מגיעה אליה: הפלג הימני. רק בו המים יוצאים מהר כמו שהם נכנסים. השמאלי הוא מים עומדים (חמים, עם זבובים). האמצעי הוא מבוי סתום (העלים נעצרים בבוץ). ניחוש לא נכון עולה קצת זמן וברכיים מלוכלכות, לא יותר. אף פעם אל תגלו את התשובה: תנו עוד רמז אחד.

4. סצנה 4: בשביל מה הסכר החל ממפגש מלא

   אתם מטפסים על גדת הבוץ האחרונה, ואז אתם שומעים את זה. ווווש! מים זורמים, בצד השני של קיר. סכר ענק ממלא את העמק. הוא עשוי מאלפי ענפים, שזורים זה בזה ודחוסים בבוץ. מאחוריו יש אגם חדש לגמרי. למעלה יושבת בונה גדולה כמו פוני, והכפות שלה שלובות. "באתם בגלל המים," היא אומרת. "כולם באים בגלל זה. קודם, בואו לראות את הגורים שלי."

   מטרה: לגלות למה הסכר נמצא כאן, לפני שמחליטים מה לעשות איתו.

   • להקשיב לברודטייל בלי הטלה

     זה מצליח: ארבעה גורים קטנטנים מצטופפים במאורה, רכים ועם אף רטוב. "הם עוד לא יודעים לשחות," אומרת ברודטייל. "באביב, העיר הגדולה חפרה את הנהר שלה עמוק יותר בשביל הספינות. הבריכה הישנה שלנו התרוקנה. זה היה המקום היחיד שנשאר."

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא רוצה להקשיב, הגור הכי קטן מדדה אל המגף של אחד הגיבורים ומתעטש עליו. קשה מאוד להמשיך לכעוס אחרי זה. ברודטייל מספרת את הסיפור שלה בכל זאת.

   • לטפס ולהסתכל אמיץ, מספר קושי 8

     זה מצליח: מלמעלה רואים הכול: את האגם החדש, מאורה של ענפים באמצע, וארבעה גורים שמשכשכים לא משהו במים הרדודים. שפלש. שפלוש. הם עוד לא יודעים לשחות.

     זה לא מצליח: ענף מחליק, ואתם מחליקים על הטוסיק לצד השני. וויייי! אתם נוחתים ממש ליד המאורה, אף מול אף עם ארבעה גורים מופתעים.

   • לפרק את הסכר בלי הטלה

     זה מצליח: ברודטייל חובטת בזנב על המים. טראח! "לא כשהגורים שלי בפנים." אם הגיבורים ממשיכים, השתמשו בכרטיס שלה. היא מפסיקה ברגע שהגורים שלה בטוחים.

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, ברודטייל נסוגה. "בבקשה," היא אומרת. "רק תנו לי להסביר למה." עכשיו הגיבורים עדיין יכולים להקשיב.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: מה הגיבור שלך מרגיש עכשיו כלפי ברודטייל?

   שאלו את כל השולחן: יש דרך שגם הנהר יזרום וגם לגורים יהיה בית? תנו להם לחשוב. תשובות טובות: שער בסכר, או בריכה חדשה במקום אחר. במפגש האפי, הלוטרות באות עכשיו.

   התפנית והלב של הסיפור: ברודטייל היא לא גנבת. היא אמא עייפה עם ארבעה גורים שעוד לא יודעים לשחות. היא יודעת שהטחנות נעצרו, וגם היא לא רוצה את זה. שחקו אותה לאט ובעדינות, אף פעם לא ערמומית. גיבורים ששומעים את הסיפור שלה מקבלים 2+ לעסקה בסכר.

5. סצנה 5: בונוס: הבריכה של הלוטרות החל ממפגש אפי

   הי הי הי! משהו מצחקק בתוך הקנים. החוצה קופצות שלוש לוטרות, רטובות ועם שפמים. הן הלכו אחריכם כל הדרך מהביצה. אחת מאזנת חלוק נחל על האף. אחת עושה גלגול. אחת מסתכלת לכם בכיסים. "אנחנו מכירות בריכה סודית," אומרת הכי קטנה. "עמוקה ושקטה, ואף אחד לא גר בה. בדיוק בשביל בונים." היא מחייכת. "אבל קודם, צריך לשחק."

   מטרה: למצוא מקום שבו הבונים יכולים לגור בלי לעצור את הנהר.

   • להתחרות בלוטרות בלי הטלה

     זה מצליח: כולם רצים, מחליקים ומשפריצים. הלוטרות מנצחות, כמובן, והן מאושרות. "שוב מחר!" הן מובילות אתכם לבריכה.

     זה לא מצליח: אם גיבור מעדיף לא להתחרות, הוא יכול להיות השופט ולצעוק "צא!". לוטרות אוהבות שופט. הן מובילות אתכם לבריכה בכל מקרה.

   • להחליף משהו נוצץ לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: כפתור, כפית, חלוק נחל מבריק: הלוטרות צווחות וחוטפות אותו. "עסקה!" הן מובילות אתכם ישר לבריכה.

     זה לא מצליח: הלוטרות מרחרחות את מה שהצעתם ומנידות בראש. לא מספיק נוצץ! ואז הקטנה מבחינה במשהו אחר עליכם ומצביעה. תנו לה אותו, וזו עסקה.

   • ללכת אחריהן בשקט פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם הולכים אחריהן על קצות האצבעות בין הקנים. הן מובילות אתכם ישר לבריכה הסודית שלהן, בלי לדעת בכלל.

     זה לא מצליח: שפלאש! אתם מחליקים למים הרדודים. הלוטרות צוחקות כל כך חזק שהן מתגלגלות. "טוב, טוב," הן אומרות. "בואו אחרינו."

   שאלו את השחקנים

   שאלו את מי שהכי שקט: הלוטרות רוצות לראות תעלול סודי של גיבור. מה הגיבור שלך יודע לעשות? מה שזה לא יהיה, גם הלוטרות מנסות, ועושות את זה לא נכון בדרך מצחיקה.

   שחקו את הסצנה הזו רק במפגש אפי. איך שזה לא ייגמר, הלוטרות מובילות את הגיבורים לבריכה רחבה, עמוקה ושקטה מתחת לביצה. הנהר עזב אותה לפני שנים, ואף אחד לא גר בה. זה בדיוק מה שמשפחת בונים צריכה. מי שמוצא אותה עוזר לבונים לעבור דירה בלי הטלה בסכר.

6. סצנה 6: שער המים החל ממשימה זריזה

   הסכר ענקי. מאחוריו, אגם חדש שוכב שטוח ושקט. רחוק במורד הנהר, גלגלי הטחנות לא הסתובבו כבר חמישה ימים. על הסכר יושבת ברודטייל, בונה גדולה כמו פוני. טראח! טראח! עושה הזנב שלה על הענפים. ארבעה גורים קטנטנים מציצים מאחוריה. "בבקשה אל תשברו אותו," היא אומרת. "הגורים שלי עוד לא יודעים לשחות. זה הבית היחיד שיש לנו."

   מטרה: להחזיר את הנהר לזרום, ולהחליט מה יקרה לבונים.

   • לבנות שער פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם חוצבים תעלה אחת באמצע הסכר ותולים בה שער קלוע, בדיוק כמו בשערי המים של פל הזקן. פותחים אותו, והנהר זורם. סוגרים אותו, והבריכה נשארת. הקריאו את "אם בניתם שער".

     זה לא מצליח: השער הראשון דולף ומתנדנד. ברודטייל מסתכלת, ואז מראה לכם איך בונים שוזרים ענפים. מנסים שוב ביחד: הניסיון השני לא דורש הטלה.

   • לעזור להם לעבור לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: האוזניים של ברודטייל זזות. "מקום בטוח? תראו לי." שלוש לוטרות קופצות מתוך הקנים ומצחקקות. "אנחנו מכירות בריכה!" הקריאו את "אם מצאתם להם בית חדש".

     זה לא מצליח: ברודטייל מנידה בראש. "חיפשתי בכל מקום." לגיבורים יש עוד ניסיון אחד עם רעיון אחר: הבטחה, שער, מתנה. רעיון של לב־טוב בניסיון השני לא דורש הטלה.

   • לשבור את הסכר בלי הטלה

     זה מצליח: ברודטייל עומדת בדרך. השתמשו בכרטיס שלה. היא מפסיקה ברגע שהגורים שלה בטוחים מאחוריה. הקריאו את "אם שברתם את הסכר".

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, ברודטייל מפסיקה בכל זאת. "מספיק," היא אומרת. "תנו לי קודם להעביר את הגורים." ואז הסכר נופל. הקריאו את "אם שברתם את הסכר".

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: ברודטייל צריכה בית. העיר צריכה את הנהר שלה. יש לכם רעיון שיעזור לשניהם? תנו לילדים להתווכח על זה. כל רעיון שעוזר לשניהם הוא רעיון טוב: שער, בריכה חדשה, עסקה.

   שאלו את מי שהכי שקט: אחד הגורים מתחבא מאחורי המגף שלך. מה הגיבור שלך אומר לו?

   לבנות שער: בלי הטלה אם גיבור לקח את מפתח השער הרזרבי של פל הזקן בסצנה הראשונה. לעזור להם לעבור: בלי הטלה אם הגיבורים מצאו את הבריכה של הלוטרות. אחרת מטילים עם 2+ אם הם שמעו את הסיפור של ברודטייל או הצילו את הדגים במעבר הערבות (2+ פעם אחת, לא משנה כמה מהם נכונים). אם הגיבורים שוברים את הסכר, ספרו את זה בעדינות ואף פעם אל תנזפו בהם: אף אחד לא נפגע, והבונים הולכים למצוא בית אחר. קצרים בזמן? כל אורך מפגש מקבל את התפנית: ברודטייל מספרת לגיבורים על הגורים שלה בפעם הראשונה שמישהו מדבר איתה. בסוף, הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   איך זה נגמר

   הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   אם בניתם שער. חריק. השער נפתח, והנהר פורץ החוצה ומשפריץ כל הדרך עד הרבורטון. מאחורי הסכר, הבריכה נשארת עמוקה ובטוחה. ברודטייל טופחת על השער בכף שלה. "דלת בקיר שלי," היא אומרת. "איך לא חשבתי על זה?" הגורים מריעים בציוצים קטנטנים.

   אם מצאתם להם בית חדש. הלוטרות מובילות את הדרך. ברודטייל סוחבת גור אחד, ואתם סוחבים את שלושת האחרים. הבריכה החדשה עמוקה ושקטה ומושלמת. ואז הבונים מפרקים את הסכר, ענף אחרי ענף, והנהר זורם הביתה. "תבואו לבקר," אומרת ברודטייל. "תביאו את הלוטרות. בעצם, אל תביאו את הלוטרות."

   אם שברתם את הסכר. בווווש גדול, הנהר משתחרר ודוהר לכיוון הרבורטון. אף אחד לא נפגע. ברודטייל מעלה את הגורים על הגב ושוחה משם לחפש בית חדש. בעיקול היא עוצרת ומסתכלת עליכם, רק פעם אחת. ואז היא נעלמת.

   החזרה הביתה

   כל סוף: הביתה להרבורטון. עד הבוקר, כל גלגל טחנה מסתובב שוב. קלאנק, קלאנק, קלאנק. פל הזקן עומד על שער המים שלו ורושם בגיר שורה חדשה על הלוח: מלא. ואז הוא נותן לכם מפתח, מגולף מעץ אלון של נהר. "הוא פותח כל שער על הנהר," הוא אומר. "תשמרו אותו. לנהר צריך חברים."

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

לוח המים של פל הזקן

לוח צפחה על קיר בקתת השערים. פל הזקן רושם עליו בגיר את הנהר בכל בוקר. השורות האחרונות אומרות: מלא. מלא. מלא. ירד כף יד אחת. ירד שתי כפות יד. ירד שלוש כפות יד. כלום. ומתחת, באותיות גדולות וכועסות: אף ענף לא ירד מאז. נהרות לא עושים דבר כזה.

כרטיסי מפלצות

פרסים

• האלדרמור זורם שוב, וכל גלגל טחנה בין שערי המים להרבורטון מסתובב עד הבוקר.
• המפתח מעץ אלון של פל הזקן: הוא פותח כל שער על הנהר. פעם אחת בהרפתקה הבאה, הוא פותח דלת או שער אחד שנתקעו.
• אם עזרתם לבונים: ההבטחה של ברודטייל. פעם אחת, מתי שתבקשו, המשפחה שלה תעלה או תוריד את המים בכל מקום על הנהר בשבילכם.
• בונוס מהעולם האמיתי, אם בא לכם: מרוץ עלים ביחד בשלולית או בפלג.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• זו הרפתקת החשיבה של הספרייה. כשהילדים נתקעים, אף פעם אל תגלו את התשובה: תנו עוד רמז אחד, ותנו להם את הרגע שבו הם מפצחים את זה בעצמם.
• ברודטייל היא לא הרעה, אז אל תשחקו אותה ככה. היא אמא עייפה עם בעיה גדולה: לאט ובעדינות. פל הזקן רוטן. הגורים מצייצים. הלוטרות מצחקקות על כל דבר.
• קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא הנהר הריק והסכר, ויש בה בכל זאת את התפנית: ראו את הערות המנחה של שער המים.
• משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
• שמרו את הסכנה באפיק הבוצי, אף פעם לא במים עמוקים. אף אחד בהרפתקה הזו לא נכנס למים מעל הראש, וזאב־המים אף פעם לא יכול לצאת מהשלולית שלו.
• כל הטלה כאן אומרת מה קורה כשזה מצליח וכשזה לא מצליח. הטלה שנכשלה אף פעם לא עוצרת את הסיפור; היא רק משנה את מה שקורה אחר כך.