דף מנחה להדפסה — שומרת אור־המלח

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

משהו סחב את פעמון הגאות אל אי הקורמורנים, שעה של חתירה מהחוף. טילי יוצאת אחריו, עם הקבוצה או בלעדיה, והענבל מונח בקרקעית הסירה שלה.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: המסגרת הריקה החל ממשימה זריזה

   בוקר באור־המלח, ובמקום שמתחת לגג, איפה שהפעמון אמור להיות, יש רק שמיים. אצות מטפטפות מהקורה. למטה על הסלעים, עקבות בגודל של צלחות, עם קרום שחייה כמו של ברווז, מובילות אל הים. טילי כבר מתירה את סירת החתירה הקטנה שלה, והענבל מגולגל בשמיכה על קרשי הקרקעית. "זה הפעמון שלי," היא אומרת, קצת חזק מדי. "אני הולכת להחזיר אותו."

   מטרה: להתכונן למעבר אל אי הקורמורנים, ביחד ובזמן הנכון. — לבדוק במפת הגאות מהי השעה הכי שקטה לחתירה (פיקח, מספר קושי 12): המים נרגעים בעוד חצי שעה. / לשכנע את טילי לחכות לשעה הזו, ולהבטיח לה שתצאו איתה (לב־טוב, מספר קושי 12). / לעקוב אחרי העקבות עד המים כדי לגלות מי השאיר אותן (אמיץ, מספר קושי 12): משהו גדול, אבל העקבות מתנדנדות, כמו של יצור צעיר ועייף.

   טילי מפחדת ומעמידה פנים שלא. מה שהקבוצה לא תבחר, כולם חותרים החוצה ביחד. גיבור ששם לב לעקבות המתנדנדות מחזיק ברעיון המרכזי של הסוף: מי שלקח את הפעמון הוא צעיר.

2. סצנה 2: שעה של חתירה החל ממפגש קצר

   אור־המלח מתכווץ מאחוריכם ואי הקורמורנים גדל לפניכם: סלע שחור שלובש מעיל לבן של עופות ים. באמצע הדרך, המים ליד הסירה נעשים כהים וחלקים, כשמשהו ארוך שוחה מתחתיכם, לאט, ואז נעלם. טילי מפסיקה לחתור. בקול קטן מאוד היא אומרת: "הוא בכה. שמעתם? זה נשמע כמו הפעמון."

   מטרה: לשמור על הסירה יציבה ולהגיע לאי. — לחתור חזק ובקצב, כולם ביחד (אמיץ, מספר קושי 12). / להשתמש במפת הגאות כדי לרכוב על הזרם לכיוון האי (פיקח, מספר קושי 12). / לזמזם שיר איטי כדי להרגיע את טילי ולשמור על החתירה בקצב (לב־טוב, מספר קושי 11): הצל שמתחת למים הולך אחרי השיר קצת.

   שום דבר לא תוקף את הסירה. הצל שמתחת למים הוא מלחי, דרקון הגאות הצעיר, והקריאה שלו באמת נשמעת כמו פעמון. שתלו את הצליל הזה עכשיו; הוא התשובה בשיא.

3. סצנה 3: צוקי הקורמורנים החל ממפגש בישיבה אחת

   הצד הקרוב של האי הוא צוק של ציפורים: קורמורנים שמייבשים את הכנפיים כמו מטריות שחורות קטנות, שחפיות מתקוטטות, ותוכי ים מציצים מתוך חורים. הציפורים רגילות לאנשים וכמעט לא זזות. אבל כולן מסתכלות לאותו כיוון, מסביב לאי, אל הצד הרחוק.

   מטרה: למצוא את הדרך לצד הרחוק של האי. — ללכת לאן שהציפורים מסתכלות, לאורך המדף (פיקח, מספר קושי 11). / לטפס למעלה ולעבור מעל ראש הצוק (אמיץ, מספר קושי 13). / לזוז לאט ובשקט כדי לא להבהיל את הציפורים המקננות (לב־טוב, מספר קושי 12): קורמורן זקן מדדה לפניכם, כאילו הוא מראה לכם את הדרך.

   סצנה קצרה ויפה. תנו לשולחן לתאר את הציפורים. שום רע לא קורה כאן.

4. סצנה 4: מה שקינן בצד הרחוק החל ממפגש מלא

   בשקע בצד הרחוק של האי, מוקף באצות ובעצי סחף, מונח פעמון הגאות, ומכורבל סביבו יצור ים בגודל של סירת חתירה: כחול־ירוק, עם צווארון מסולסל סביב הראש, סנפירים כמו עלים רטובים ועיניים גדולות, רטובות ומפוחדות. זה דרקון גאות צעיר. כשהוא רואה אתכם, הוא מזדקף ושואג, והשאגה נשמעת בדיוק כמו פעמון שלא מצליח לצלצל.

   מטרה: להרגיע את דרקון הגאות הצעיר בלי לפגוע בו. — לדבר בשקט, להתכופף נמוך ולא לשלוח יד אל הפעמון (לב־טוב, מספר קושי 12). / להבין למה הוא רוצה את הפעמון (פיקח, מספר קושי 13): הוא דוחף את הפעמון השותק עם האף, ומנסה לגרום לו לצלצל כמו הקריאה של אמא שלו. / לעמוד בתקיפות בין הדרקון לבין טילי בלי להחזיר מכה (אמיץ, מספר קושי 13): הוא מתיז, ואז מפסיק כשאף אחד לא נלחם בו.

   מלחי, דרקון הגאות הצעיר, אבוד ובודד. הפעמון צלצל בלילות כל השבוע כי גלגל הגאות זז, ומלחי שחה אל הצליל וחשב שזו אמא שלו. כשהפעמון השתתק, מלחי לקח אותו כדי לנסות לגרום לו לשיר. אי אפשר להילחם בו עד סוף שמח: אם מתחילה קטטה, הוא מתיז (1d4) ונסוג עד שמישהו מדבר בעדינות.

5. סצנה 5: הפעמון מצלצל נכון החל ממשימה זריזה

   טילי פורשת את השמיכה, מוציאה את הענבל ומסתכלת עליכם. "אם הוא רוצה שהפעמון ישיר," היא אומרת, "בואו נגרום לו לשיר." ביחד אתם תולים את הענבל בחזרה בתוך הפעמון, וטילי מנדנדת אותו פעם אחת. בוננג. הצליל מתגלגל מעל הים, עגול ונכון. דרקון הגאות הצעיר קופא במקום. ואז, מרחוק, מהמים העמוקים, משהו גדול הרבה יותר עונה בקריאה שנשמעת בדיוק כמוהו.

   מטרה: לצלצל בפעמון, לאחד את מלחי עם אמא שלו, ולהחזיר את הפעמון הביתה לאור־המלח. — לצלצל בפעמון במכות איטיות וקבועות, כדי שהאמא תוכל לעקוב אחרי הצליל (פיקח, מספר קושי 12). / לעודד את מלחי לשחות החוצה אל הקריאה שעונה לו (לב־טוב, מספר קושי 12): קודם הוא נותן לטילי דחיפת פרידה קטנה עם האף. / לסחוב את הפעמון אל הסירה ולחתור איתו הביתה דרך הגלים (אמיץ, מספר קושי 12): שני גבות ירוקים וגדולים עולים לידכם ודוחפים את הסירה כל הדרך עד אור־המלח.

   אי אפשר להפסיד בסצנה הזו: כל דרך נגמרת באמא ובדרקון הגאות הצעיר ביחד, בפעמון שחוזר למסגרת שלו, ובטילי שמכוונת את הגלגל לפי מפת הגאות. סיימו כשהפעמון מצלצל בזמן הנכון בפעם הראשונה מזה שבוע, וכל החוף שומע אותו. מעכשיו, כשהגאות מתהפכת, שני דרקוני גאות עולים מול הלשון כדי להקשיב.

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

היומן של טילי

באותיות גדולות וזהירות, ביומן של אור־המלח: "הפעמון צלצל נכון כשהגאות התהפכה. הגלגל כוון לפי המפה של אודרן פל. הענבל חזר למקום שלו. שני דרקוני גאות מול הלשון, מקשיבים. כולם הגיעו הביתה בשלום. חתום, ט. בראק, שומרת (והחברים שלי)."

כרטיסי מפלצות

פרסים

• הפעמון של אור־המלח מצלצל שוב נכון, וכל סירה בחוף בטוחה בגאות.
• החברות של טילי בראק, והזמנה קבועה לצלצל בפעמון בכל פעם שגאות מתחילה להתהפך.
• מראה שאף אחד אחר בחוף לא ראה: שני דרקוני גאות שעולים להקשיב כשהפעמון מצלצל.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• הפרק הזה עוסק בטוב לב. מלחי הוא המפוחד, לא המסוכן; תנו לגיבורים ולטילי להיות המבוגרים, לשם שינוי.
• תנו לטילי את השורה האחרונה. זה הפעמון שלה, והיא הרוויחה את זה.
• אם שולחן של ילדים צעירים מודאג מהיצור, תנו לקורמורן מהצוקים לדדות פנימה ולעמוד לידו, רגוע לגמרי. ילדים מבינים מזה שהכול בטוח.