דף מנחה להדפסה — שעתיים בהריסות

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

בהריסות אפשר ללכת שעתיים משני צדי השפל, ולא דקה אחת יותר. מפת הגאות אומרת שהענבל של הפעמון נמצא שם, איפשהו מתחת ל"גברת שמביטה אל הים", בין מאה אוניות טרופות ושחפים רבים מאוד.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: מים נמוכים בהריסות החל ממשימה זריזה

   הים בחוץ, וההריסות פרושות לפניכם: מרחב ענק של בוץ אפור ונוצץ, ותקועות בו אוניות ישנות, והצלעות שלהן מזדקרות למעלה כמו עצמות של לווייתנים ישנים. ציידי בוץ במגפיים גבוהים כבר בחוץ עם דליים. טילי מחזיקה את מפת הגאות שטוחה מול הרוח. "שעתיים. סבתא אמרה לא דקה יותר, וסבתא אף פעם לא טעתה בגאות." היא מקמטת את המצח מול המפה. "מי מאלה היא גברת?"

   מטרה: לקרוא את מפת הגאות ולהבין מאיפה מתחילים לחפש. — להתאים את הקווים המתעקלים במפה לתעלות שבבוץ (פיקח, מספר קושי 12): כולם מצביעים אל האונייה הטרופה הכי ישנה, באמצע. / לשאול את ציידי הבוץ אם מישהו ראה כאן גברת (לב־טוב, מספר קושי 11): "לשדרית הארוכה יש פסל חרטום, אבל אף אחד לא מצליח להתקרב אליו בגלל השחפים." / לטפס על האונייה הטרופה הקרובה כדי להשקיף על כל השטח (אמיץ, מספר קושי 12).

   הפעילו שעון של שעתיים: ארבעה אסימונים, אחד יורד בסוף כל סצנה. אם הקבוצה הייתה טובה לנקשן הזקן בפרק 1, טילי שואלת כאן על "הסרטן ההוא" ומחייכת כשהיא שומעת.

2. סצנה 2: בתוך השדרית הארוכה החל ממפגש קצר

   השדרית הארוכה היא האונייה הטרופה הכי גדולה בשטחי הבוץ. היא שוכבת על הצד, ובבטן שלה יש חור גדול מספיק כדי לעבור בו. בפנים חשוך ומטפטף, וקול הים מתגלגל בתוך הקרשים. חרוט בקורה, קטן מאוד, יש פעמון, בדיוק כמו אלה שעל המפה.

   מטרה: למצוא את הרמז שאודרן פל השאיר בתוך האונייה. — לעקוב אחרי הפעמונים החרוטים עמוק יותר לתוך גוף האונייה (פיקח, מספר קושי 12): הם מובילים לקו שמצביע החוצה דרך צוהר, אל החרטום. / להשתחל דרך הפתח הצר אל תא הקברניט הישן (אמיץ, מספר קושי 13): גיבור מוצא את אותו קו צבוע על קיר התא. / לעזור לצייד בוץ שהמגף שלו נתקע בין הקרשים (לב־טוב, בלי הטלה): מלא תודה, הוא מספר לכם שפסל החרטום נמצא בחרטום, חצי קבור.

   כל הדרכים מובילות אל החרטום ואל פסל החרטום שלו, גברת מעץ מגולף שמביטה אל הים. הענבל קבור מתחתיה.

3. סצנה 3: השחפים של ההריסות החל ממפגש בישיבה אחת

   בינכם לבין החרטום יש סלע מכוסה בשחפים, מאות שחפים, וכולם צועקים ביחד. שחף אחד, שמן ורועש יותר מכל השאר, יושב על קן שעשוי כולו מדברים נוצצים: כפיות, כפתורים, ידית של דלת, חצי מראה. כשאתם מתקרבים, כל הלהקה ממריאה בצווחות וצוללת על כל מה שמנצנץ.

   מטרה: לעבור את סלע השחפים בלי לאבד שום דבר נוצץ. — לפזר אותם ברעש גדול (אמיץ, מספר קושי 12) ולרוץ. / לזרוק לחם או שאריות דגים לכיוון השני (פיקח, מספר קושי 11): כל הלהקה שוכחת מכם. / להציע לשחף השמן כפתור נוצץ תמורת מעבר בטוח (לב־טוב, מספר קושי 12): הוא מסכים, ברצינות גדולה.

   אם השולחן רוצה קטטה, השתמשו בכרטיס של שחפי ההריסות; הם בורחים לתמיד אחרי שהם מאבדים חצי מנקודות הלב שלהם. כל דבר נוצץ שהם חוטפים אפשר למצוא שוב בקן אחר כך.

4. סצנה 4: הבוץ הרך החל ממפגש מלא

   הקטע האחרון לפני החרטום הוא הבוץ הכי רך בהריסות. הוא יונק לכם את המגפיים, ואיפשהו מתחתיו משהו עושה פלופ, פלופ, פלופ. המים בקצה הרחוק של השטח כבר נוצצים קצת יותר מקודם. הגאות חושבת להתהפך.

   מטרה: לחצות את הבוץ הרך מהר, בלי שאף אחד ייתקע. — להניח קרשים מהשדרית הארוכה על הבוץ וליצור שביל (פיקח, מספר קושי 12). / לשכב שטוח ולהתפתל קדימה, כדי לפזר את המשקל (אמיץ, מספר קושי 12): מאוד בוצי, מאוד מהיר. / לקשור את כולם יחד בחבל, כדי שאף אחד לא יוכל לשקוע רחוק (לב־טוב, מספר קושי 11).

   סצנת אווירה אופציונלית. גיבור תקוע רק עולה בזמן: הורידו אסימון גאות נוסף במקום נקודות לב.

5. סצנה 5: הגברת שמביטה אל הים החל ממשימה זריזה

   בחרטום, חצי קבורה בבוץ, גברת מעץ מגולף מביטה אל הים, ומלח בעיניים הצבועות שלה. מתחתיה, בולט מתוך הבוץ, יש משהו ארוך מברזל עם קצה עגול מארד: הענבל של הפעמון, תקוע חזק. השכבה הדקה הראשונה של מים מחליקה על הבוץ ומסביב למגפיים שלכם. ורחוק, מכיוון אור־המלח, אין שום צלצול בכלל.

   מטרה: לשחרר את הענבל ולחזור ליבשה לפני שהגאות מכסה את ההריסות. — לחפור אותו החוצה בידיים ובדליים (אמיץ, מספר קושי 12). / לעקור אותו עם קרש מהאונייה, כמו מנוף (פיקח, מספר קושי 12). / לבקש עזרה מציידי הבוץ: אם הקבוצה עזרה לאחד מהם קודם, כולם באים בריצה עם אתים (לב־טוב, מספר קושי 11).

   הקבוצה משיגה את הענבל ומגיעה הביתה עם מים עד הברכיים. ואז התפנית שסוגרת את הפרק: בשקיעה הם עולים במדרגות של אור־המלח, והפעמון נעלם מהמסגרת שלו. אצות רטובות תלויות מהקורה, ועקבות גדולות עם קרום שחייה יורדות על הסלעים אל הים, לכיוון אי הקורמורנים. עצרו שם.

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

חרוט בשדרית הארוכה

שורה של פעמונים קטנטנים חרוטים בקורה ישנה, אותם פעמונים קטנים כמו על מפת הגאות, ומתחתם קו שיוצא החוצה דרך צוהר: "לכו עם השפל עד לרגליה. היא שומרת את מה שהים מחזיר. א. פ."

כרטיסי מפלצות

פרסים

• ענבל הפעמון, עובר איתכם לפרק 3.
• דלי של אוצרות מההריסות: מצוף זכוכית כחול, כפתור פליז וכפית ישנה מאוד.
• ציידי הבוץ כחברים, אם הקבוצה עזרה להם.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• שעון הגאות הוא כל האווירה של הפרק הזה. ספרו את האסימונים לאחור בקול, ותנו לאחרון ללכת כשהמים מגיעים לחרטום.
• נגמר הזמן? אף אחד לא הולך לאיבוד: ציידי הבוץ מכירים את הדרך חזרה. קבוצה שמאחרת פשוט מגיעה הביתה רטובה עד העצם וצוחקת.
• שמרו את מסגרת הפעמון הריקה לשורה האחרונה ממש של המפגש. זה סוף מותח, אז סיימו עליו.