דף מנחה להדפסה — הפעמון בקפלה המוטבעת

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

פעמון הגאות של אור־המלח צלצל בשעות הלא נכונות כל השבוע, ואז השתתק, ושתי סירות כבר נתפסו בגאות. טילי בראק, השומרת בת התשע, צריכה את מפת הגאות של יוצק הפעמונים הזקן כדי לתקן אותו, והמפה נמצאת בקפלה המוטבעת, שאפשר להיכנס אליה ברגל רק בשפל.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: הפעמון שצלצל לא בזמן החל ממשימה זריזה

   רוח מהים, שחפים צווחים, ומגדל לבן על הלשון, ומתחת לגג שלו תלוי פעמון ארד גדול. ילדה במעיל גשם של דייגים, גדול עליה בהרבה, עומדת על המדרגות עם ידיים שלובות ונועצת בו מבט כועס. "הוא צלצל בחצות ביום שלישי, כשהגאות בכלל לא עמדה להתהפך. הוא צלצל פעמיים בארוחת הבוקר. ומאתמול הוא לא מצלצל בכלל." היא מסתכלת עליכם. "אני טילי. אני השומרת של אור־המלח. שתי סירות נתקעו בשטחי הבוץ השבוע, וזה הפעמון שלי. אתם עוזרים או לא?"

   מטרה: לגלות מה השתבש בפעמון הגאות, ולהחליט איך עוזרים לטילי. — לטפס למעלה ולבדוק בעצמכם את הפעמון ואת גלגל הגאות שלו (פיקח, מספר קושי 12): הגלגל שאומר לו מתי לצלצל זז מהסימנים שלו. / לבקש מטילי לספר את כל הסיפור מההתחלה (לב־טוב, מספר קושי 11): כל השבוע היא מחזיקה הכול לבד, והיא שמחה שמישהו שאל. / לרדת ישר לנמל ולשאול את הצוותים של הסירות התקועות מה הם שמעו (אמיץ, מספר קושי 12).

   כל דרך מגיעה לאותה תשובה: גלגל הגאות זז בסערה, ורק מפת הגאות של יוצק הפעמונים עצמו יכולה לכוון אותו מחדש. טילי יודעת איפה המפה נשמרה: בעליית הפעמון של הקפלה המוטבעת, לפני שהים נכנס. תנו לטילי להיות שתלטנית ואמיצה, ותנו לה להיות בת תשע. היא הלב של הקמפיין הזה.

2. סצנה 2: דרך השפל החל ממפגש קצר

   הים יצא רחוק־רחוק, והשאיר אחריו חול רטוב ונוצץ עם פסים, כמו טביעות אצבע של ענק. שורה של עמודי אבן ישנים מסמנת את הדרך אל הקפלה המוטבעת, והמגדל הקטן שלה נוטה מתוך החול לפניכם, ואצות משתלשלות ממנו כמו שיער ירוק. טילי בודקת טבלת גאות מרופטת. "יש לנו זמן עד שהמים מגיעים לעמוד השלישי. אז רצים."

   מטרה: לחצות את שטחי הבוץ אל הקפלה, מהר ובבטחה. — ללכת בדיוק לפי עמודי האבן, ולבדוק כל צעד (פיקח, מספר קושי 11). / לקצר דרך החול הרך (אמיץ, מספר קושי 13): זה חוסך זמן, אבל גיבור שנכשל שוקע עד הברכיים וצריך למשוך אותו החוצה. / לתת לטילי להוביל: היא הלכה בדרך הזו עם סבתא שלה מאה פעם, והיא אוהבת שסומכים עליה.

   כאן מפעילים את השעון. שימו שלושה אסימונים או מטבעות על השולחן: אחד יורד בסוף כל סצנה בתוך הקפלה, וכשהאחרון נעלם, המים כבר בדלת. זה לחץ, לא עונש: אף אחד לא טובע, פשוט צריך לצאת.

3. סצנה 3: פנימה דרך הדלת הקדמית החל ממפגש בישיבה אחת

   אתם נכנסים לקפלה דרך הדלת הקדמית שלה, דבר שאף אחד לא יכול לעשות בשעת גאות. הרצפה היא חול. הספסלים מכוסים בצדפים, ודגים קטנים תקועים בשלולית לאורך המעבר. איפשהו מעליכם, חבל של פעמון מתנדנד ברוח, רטוב וירוק. טילי לוחשת: "סבתא אמרה שהפעמון שם למעלה עדיין מצלצל בגאות. אפשר לשמוע אותו מסירה."

   מטרה: למצוא את הדרך למעלה אל עליית הפעמון לפני שהמים חוזרים. — לעקוב אחרי חבל הפעמון למעלה ולראות לאן הוא מוביל (פיקח, מספר קושי 12): המדרגות לעלייה נמצאות מאחורי החבל, מתחת לווילון של אצות. / לטפס על החבל עצמו (אמיץ, מספר קושי 13): חלקלק, מהיר ומרגש מאוד. / להציל קודם את הדגים התקועים בשלולית (לב־טוב, בלי הטלה): גיבור טוב לב שסוחב אותם החוצה אל בריכה רואה את המדרגות בדרך חזרה.

   כל דרך מוצאת את המדרגות. הדגים הם מתנה לשולחנות טובי לב, לא מבחן; תגמלו אותם בגילוי קל במקום בהטלה.

4. סצנה 4: נקשן הזקן באגן החל ממפגש מלא

   ליד המדרגות עומד אגן האבן של הקפלה, מלא במי ים, ובתוכו יושב הסרטן הכי גדול שראיתם אי־פעם: סרטן נזיר שלובש דלי נחושת ישן במקום קונכייה. על וו ממש מעל האגן תלויה טבעת מפתחות, והסרטן מסתכל עליה, ועליכם, בשתי העיניים שלו שעומדות על גבעולים. נק. נק. הוא לא רוצה חברה.

   מטרה: לקחת את המפתח של עליית הפעמון מעל האגן בלי להרגיז את נקשן הזקן. — להציע לו משהו נוצץ, או קונכייה מרווחת יותר מהחוף (לב־טוב, מספר קושי 12): הוא מתחלף בשמחה ומדדה הצידה. / להסיח את דעתו עם חוט מתנדנד או התזה בצד השני (פיקח, מספר קושי 12), בזמן שמישהו חוטף את המפתחות. / לגרש אותו בתקיפות (אמיץ, מספר קושי 13), או להתכתש איתו אם השולחן רוצה קטטה: נקשן הזקן נסוג אחרי שהוא מאבד חצי מנקודות הלב שלו.

   נקשן הזקן רטנוני, לא מסוכן. שימו לב איך הקבוצה התייחסה אליו: בפרק 2 טילי שואלת על "הסרטן ההוא", ושמחה אם הוא קיבל קונכייה חדשה.

5. סצנה 5: המפה בעליית הפעמון החל ממשימה זריזה

   עליית הפעמון יבשה, מאובקת ומלאה בנוצות של שחפים, ופעמון ירוק קטן תלוי באמצע כמו עטלף ישן. על הקיר יש תיבת עץ ארוכה, ועל המכסה שלה צרוב שם: אודרן פל, יוצק פעמונים. בפנים, מגולגלת בבד שעוונית, יש מפה מלאה בקווים מתעקלים ובפעמונים קטנטנים. ואז אתם שומעים את זה למטה: הים, שחוזר פנימה דרך הדלת הקדמית. טילי תופסת לכם בשרוול. "העמוד השלישי. חייבים ללכת עכשיו."

   מטרה: לקחת את מפת הגאות ולהוציא את כולם מהקפלה לפני שהמים עולים. — לרוץ בחזרה במדרגות ולצאת לאורך העמודים (אמיץ, מספר קושי 13). / לצלצל בפעמון הקטן של הקפלה: טילי יודעת שצוות של סירה תמיד חותר לכאן כשהוא מצלצל בזמן הלא נכון, וסירת דייגים ידידותית מגיעה אל החלון (פיקח, מספר קושי 12). / לקרוא את המפה מהר: היא מראה שרטון חול גבוה מאחורי הקפלה שנשאר יבש, והקבוצה יכולה לחכות שם עד שהסירה מגיעה (פיקח, מספר קושי 13).

   איך שלא ייצאו, הגיבורים יוצאים רטובים אבל בטוחים, עם המפה. בחזרה באור־המלח, טילי פורשת אותה על הרצפה ומוצאת את הפתק של אודרן פל (הדף לשחקנים). הפתק הזה סוגר את הפרק: אפשר לכוון את גלגל הגאות מחדש, אבל הפעמון לעולם לא יצלצל נכון בלי הענבל שלו, והסערה סחפה את הענבל.

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

מפת הגאות של הקפלה

קווים מתעקלים בדיו חומה, ופעמון קטן מצויר בכל מקום שבו הגאות מתהפכת. בפינה, בכתב יד ישן ומסודר: "למי ששומר על הפעמון שלי אחריי. אם הגלגל זז, כוונו אותו לפי המפה הזו. אם הענבל יאבד אי־פעם, חפשו איפה שהשפל משאיר דברים: בהריסות, מתחת לגברת שמביטה אל הים. פעמון הוא רק פעמון, עד שמישהו גורם לו לצלצל נכון. א. פל."

כרטיסי מפלצות

פרסים

• מפת הגאות של הקפלה (הדף לשחקנים למטה), עוברת איתכם לפרק 2.
• טילי בראק, חברה ומדריכה לכל שאר הקמפיין.
• נסיעה הביתה בסירת דייגים ידידותית, ומרק דגים חם באור־המלח.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• טילי בת תשע, והיא האחראית, והיא יודעת את זה. תנו לה לתת פקודות, תנו לגיבורים לציית לחלק מהן, ותנו לה לפחד פעם אחת, בשקט, לקראת הסוף.
• שעון הגאות (שלושה אסימונים) הוא המתח של הפרק. הורידו אסימון בקול רם בסוף כל סצנה בקפלה; ילדים אוהבים לראות את השעון אוזל.
• זה הפרק העדין ביותר מבין השלושה. הוא פותח את הקמפיין ואת החברות; פרק 3 הוא הגדול.