דף מנחה להדפסה — דב־הינשוף ביער הלוחש

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

דובת־ינשוף ענקית ושואגת חוסמת את השביל היחיד שעובר ביער הלוחש, וג׳ורי חוטב העצים לא יכול להביא את הבולים שלו לטחנה. הגיבורים יוצאים לפנות את הדרך, ומגלים על מה החיה באמת שומרת.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: השביל החסום החל ממשימה זריזה

   הוּ. הוּ. היער הלוחש מלא בקולות רכים. בקצה השביל יושב חוטב עצים על עגלת הבולים שלו, ונראה עצוב. "אני ג׳ורי," הוא אומר. "אף אחד לא יכול להגיע לטחנה. יש חיה על השביל, גדולה כמו בקתה. נוצות כמו של ינשוף. כפות כמו של דוב. היא שואגת על כל מי שמתקרב." גזע עץ ענק ומכוסה טחב שוכב לרוחב השביל.

   מטרה: לברר מה החיה, ואז לעלות בשביל.

   • לשאול את ג׳ורי בלי הטלה

     זה מצליח: ג׳ורי מספר לכם שלושה דברים. החיה שואגת, אבל היא אף פעם לא רדפה אחרי אף אחד. היא הגיעה לפני שלושה ימים, בלילה של הסערה הגדולה. ופעם אחת הוא שמע עוד הוּ, קטנטן ומצייץ.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא מצליח לחשוב על שאלה, ג׳ורי מספר את שלושת הדברים בכל זאת, ונותן לכל גיבור תפוח אדום. "בשביל הדרך. ואולי בשביל החיה."

   • לבדוק את הגזע פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: על הגזע יש סימני טפרים גדולים. משהו חזק מאוד גרר אותו לכאן, כמו גדר. בתוך הקליפה תקועות שתי נוצות: אחת גדולה ואפורה, ואחת קטנטנה ופלומתית.

     זה לא מצליח: אתם יוצאים מכוסים טחב מכף רגל ועד ראש. אבל כשאתם יורדים, נוצה קטנטנה ופלומתית נוחתת לכם על האף. גם משהו קטן גר שם למעלה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: מה לדעתכם החיה שעל השביל? מה הגיבור שלך חושב?

   שאלו את כל השולחן: איך עוברים את הגזע הענק: מטפסים, זוחלים מתחת או מקיפים?

   שמרו על החיה מסתורית בינתיים: גדולה, רועשת ומפחידה, אבל אף פעם לא רעה. ג׳ורי דואג לעבודה שלו, הוא לא כועס על החיה. התפוחים, הנוצות וכל דבר שהגיבורים שמים לב אליו יכולים לעזור אחר כך. ואז עולים בשביל.

2. סצנה 2: שביל הקורים החל ממפגש קצר

   השביל נדחק בין שני עצים זקנים. קורי עכביש כסופים תלויים ביניהם ומנצנצים מטל. באמצע יושבים שני עכבישים גדולים, כל אחד בגודל של צלחת. הם לא נראים רעבים. הם נראים מודאגים. הם רוקעים ברגליים השעירות ומנופפים ברגליים הקדמיות. לכו מפה, הם כאילו אומרים. עבדנו קשה על הקורים האלה.

   מטרה: לעבור את הקורים ואת שני העכבישים המודאגים.

   • להתכופף מתחת פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: מתכופפים. מתפתלים. הולכים על קצות האצבעות. אתם עוברים בלי לקרוע אף חוט. העכבישים מפסיקים לרקוע וחוזרים לסרוג.

     זה לא מצליח: אתם מסתבכים. זה דביק ומדגדג, ואתם נראים כמו מומיה. חבר משחרר אתכם. העכבישים מצקצקים בלשון ומתחילים לתקן את החור.

   • לבקש יפה לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם צועדים אחורה ומצביעים בנימוס על השביל. העכבישים מסתכלים זה על זה. ואז אחד מהם מרים את התחתית של הקור, כמו וילון, ואתם עוברים ישר מתחת.

     זה לא מצליח: העכבישים לא מבינים. אבל אתם מוצאים דרך ארוכה מסביב, דרך השיחים הקוצניים. זה שורט ואיטי, והגרביים של אף אחד כבר לא יהיו אותו דבר.

   • לגרש אותם בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיסי העכביש הענק, עכביש אחד לכל שני גיבורים. כל אחד בורח למעלה אל העצים אחרי פגיעה אחת.

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע, לעכבישים בכל זאת נמאס והם מטפסים למעלה, מחוץ לדרך. הם רק רצו שיעזבו את הקורים שלהם בשקט.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את מי שהכי שקט: עכביש תינוק קטנטן משתלשל ממש מול האף של הגיבור שלך. מה אתם עושים? מה שהם עושים הוא הדבר הנכון. אם הם עדינים איתו, העכבישים הגדולים נרגעים מיד.

   שמרו על הסצנה הזו קצרה: היא בונה את הדרך אל הסוד הגדול של היער, היא לא האירוע המרכזי. העכבישים ביישנים, לא רעבים. איך שזה לא ייגמר, כולם עוברים.

3. סצנה 3: הגור המסתתר החל ממפגש בישיבה אחת

   ציוץ. הוּ. קול קטנטן עולה מהשורשים של עץ שנפל. אתם מתכופפים ומסתכלים. שתי עיניים גדולות ועגולות מסתכלות עליכם בחזרה. זה גור של דוב־ינשוף, פלומתי כמו שן־ארי. כנף קטנה אחת עקומה ומשתלשלת. הגור מנסה לזוז אחורה, מועד על הרגליים של עצמו ומתיישב בבום. "הוּ," הוא אומר, עצוב מאוד.

   מטרה: לגלות מה קרה לגור, ואיפה המשפחה שלו.

   • לבדוק מה שלום הגור לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם שוכבים על הבטן ומדברים בשקט. הגור זוחל החוצה ומרחרח לכם את היד. הכנף שלו כואבת מהסערה, אבל היא תחלים. "הוּ!" הוא אומר, ומושך לכם בשרוול. בואו אחריי!

     זה לא מצליח: הגור מתחבא עמוק יותר בין השורשים. ואז הוא קורא הוּ, ומלמעלה בשביל עונה קול גדול ומודאג: הוּוּוּ־שאגה. עכשיו אתם יודעים מי שומר עליו.

   • לחפש רמזים בלי הטלה

     זה מצליח: עקבות כפות גדולות מקיפות את העץ הזה סביב־סביב, ואז עולות בשביל, ואז חוזרות. מישהו בא שוב ושוב לבדוק את הגור הזה. תנו לגיבורים את הסקיצה של חוטב העצים.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא מסתכל, הסקיצה של ג׳ורי עפה ברוח לאורך השביל ונדבקת למגף של מישהו. תנו לגיבורים את הסקיצה של חוטב העצים.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: לגור צריך שם. איך הגיבור שלך קורא לו? בחרו את השם שהשולחן הכי אוהב. השתמשו בו מעכשיו, גם בסופים.

   שאלו את כל השולחן: מי לדעתכם שומר על הגור הזה?

   זה הלב של הסיפור: החיה שעל השביל היא אמא של הגור, מוסבק. היא לא רעה. היא שומרת עליו עד שהכנף הכואבת שלו תחלים, ושואגת על כל מי שמתקרב. הגיבורים לא לוקחים את הגור איתם: מה שלא יקרה, הוא מתנדנד בחזרה במעלה השביל אל אמא שלו, והם יכולים ללכת אחריו. תנו כאן את הסקיצה של חוטב העצים.

4. סצנה 4: הדרך הסודית של הגור החל ממפגש בישיבה אחת

   הגור קופץ על הרגליים וקורא "הוּ!" קטן ושמח. ואז הוא מתנדנד קדימה, עם הכנף צמודה לגוף, ומסתכל אחורה אליכם. בואו, הוא כאילו אומר. הוא נדחק מתחת לקשת של שיחים קוצניים. הוא ממהר לזחול דרך גזע חלול. אתם זוחלים אחריו, ברכיים ומרפקים לכל הכיוונים. הכול מריח מטחב רטוב ומפטריות. ליד קיר של שרכים, הוא מנפח את החזה הפלומתי שלו ונדחף פנימה. משהו זוהר בכחול חיוור, ממש לפניכם.

   מטרה: ללכת אחרי הגור בדרך הסודית שלו.

   • להידחק אחריו אמיץ, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם מתפתלים פנימה ויוצאים מהצד השני, מכוסים עלים. הגור קורא הוּ ומתנענע בשמחה.

     זה לא מצליח: אתם נתקעים באמצע, עם הישבן באוויר. הגור חוזר, מושך לכם בשרוול עם המקור, ופלופ, אתם בחוץ. "הוּ!" ממשיכים הלאה.

   • לחקות את הגור פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם מתכופפים כשהוא מתכופף וקופצים כשהוא קופץ. עוד מעט כולכם מתנדנדים בשורה, כמו ברווזונים. הגור נראה גאה מאוד.

     זה לא מצליח: אתם מחקים אותו טוב מדי, מועדים על הרגליים של עצמכם ומתיישבים בבום. הגור חושב שזה הדבר הכי מצחיק בעולם. ויוצאים שוב לדרך.

   • לעזור לו לעבור בלי הטלה

     זה מצליח: אתם מרימים אותו בעדינות מעל שלולית בוץ גדולה. הוא מתכרבל לכם בידיים לרגע, ואז מתפתל למטה כדי להוביל שוב.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא עוזר, הוא מנסה לקפוץ מעל השלולית ונוחת בתוכה. שפלאט. הוא מתנער ומרטיב את כולכם, וממשיך לדשדש, מרוצה מאוד.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: הגור מסתכל אחורה כל הזמן, לבדוק שאתם עדיין שם. איך תראו לו שאתם באים?

   שאלו את מי שהכי שקט: הגור עוצר ומניח מתנה קטנטנה ליד הרגליים של הגיבור שלך. מה זה? מה שהם אומרים נכון: זאת התודה שלו.

   שחקו את הסצנה הזו רק כשהגיבורים בחרו "לבדוק מה שלום הגור" בסצנה "הגור המסתתר". אחר כך הסיפור ממשיך לקרחת עלה־הכסף, או ישר למאורה של מוסבק באורך מפגש שמדלג על הקרחת. שום דבר בהמשך לא צריך את הסצנה הזו. הגור סומך על הגיבורים עכשיו, אז הוא מוביל אותם הביתה בדרך שלו. הוא הולך בעצמו: אף אחד לא לוקח אותו משם. שמרו עליה קצרה ומצחיקה, ותנו לילדים להשתטות כמה שהם רוצים.

5. סצנה 5: קרחת עלה־הכסף החל ממפגש מלא

   העצים נפתחים לקרחת יער קטנה. עלה־כסף צומח בכל מקום, זוהר בכחול חיוור בצל. סבתא של ג׳ורי תמיד אמרה שעלה־כסף עוזר לכפות כואבות ולכנפיים כואבות. ואז אתם רואים אותה. בצד השני של הקרחת, חצי מוסתרת בין העצים, צורה ענקית מסתכלת עליכם. שתי עיניים גדולות ועגולות. ראש מנוצה. היא לא מתקרבת. היא רק מסתכלת, לראות מה תעשו.

   מטרה: לאסוף קצת עלה־כסף בשביל הכנף הכואבת של הגור.

   • לקטוף בזהירות פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם קוטפים רק את העלים ומשאירים את השורשים, כדי שיצמח שוב. עוד מעט יש לכם חופן גדול ורך. בצד השני של הקרחת, הצורה הענקית נושפת, בשקט.

     זה לא מצליח: אתם מושכים חזק מדי, וצמח שלם יוצא, עם השורשים, במקלחת של בוץ. אתם שותלים אותו בחזרה וטופחים על האדמה. עדיין יש לכם חופן עלים.

   • להראות לה לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם מרימים עלה ומצביעים אחורה, לעבר הגור. הצורה הענקית מטה את הראש. ואז היא מסתובבת וחוזרת במעלה השביל, לאט. היא לא נוהמת.

     זה לא מצליח: היא נוהמת, נמוך ורועם, וחוזרת במעלה השביל. אבל היא לא עוצרת אתכם. אתם קוטפים חופן עלה־כסף והולכים אחריה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את מי שהכי שקט: הצורה הענקית עדיין מסתכלת עליכם. מה הגיבור שלך עושה?

   מוסבק רק מסתכלת כאן: היא אף פעם לא נכנסת לקרחת. עלה־הכסף עוזר באמת בשיא: מי שמביא אותו בשביל הגור מתיידד בלי הטלה. תנו לילדים להיות זהירים עם הצמחים כמה שהם רוצים.

6. סצנה 6: בונוס: גומחה שקטה החל ממפגש אפי

   אחרי הקרחת, נחל שוצף ומתיז על אבנים עגולות. בצד השני, מתחת לערבה, יש גומחה בגבעה. היא יבשה, מכוסה טחב ושקטה, רחוק מהשביל הסואן. בלי עגלות. בלי צעקות. היא תהיה מאורה מושלמת לאמא ולגור עם כנף כואבת. אבל קודם צריך לעבור את הנחל הזה.

   מטרה: לעבור את הנחל ולהכין את הגומחה בשביל מוסבק והגור שלה.

   • לקפוץ על האבנים אמיץ, מספר קושי 10

     זה מצליח: הופ, הופ, הופ! אתם נוחתים בצד השני עם מגפיים יבשים, ועוזרים לאחרים לעבור.

     זה לא מצליח: שפלאש! נופלים פנימה, עד הברכיים. המים קרים אבל רדודים. אתם יוצאים משקשקים ומצחקקים, ואתם בצד השני.

   • לבנות גשר פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: ענף שנפל, דחיפה, משיכה, והנה הוא: גשר. כולם עוברים עליו עם ידיים פרושות.

     זה לא מצליח: הענף הראשון קצר מדי ונסחף משם. השני מתנדנד, אבל מחזיק. כולכם עוברים יד ביד.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: מה הגיבור שלך שם בגומחה כדי שיהיה בה נעים לגור? טחב, עלים, שמיכה, תפוח: מה שהם אומרים מושלם. ספרו על זה למוסבק בשיא.

   שחקו את הסצנה הזו רק במפגש אפי. אף אחד לא נפגע כאן: החלקה היא שפלאש קר ומצחיק. מי שמכין את הגומחה מתיידד עם מוסבק בלי הטלה, ובסוף היא מעבירה את הגור לשם, רחוק מהשביל הסואן.

7. סצנה 7: המאורה של מוסבק החל ממשימה זריזה

   השביל נפתח לקרחת. רוווווּאר! החיה מזדקפת על הרגליים האחוריות. היא גדולה כמו בקתה, עם נוצות כמו של ינשוף וכפות כמו של דוב. הכנפיים הגדולות שלה נפרשות לרווחה. זאת מוסבק. ואז אתם שומעים "הוּ" קטנטן. ראש פלומתי מציץ מאחוריה. מוסבק נעמדת מולו מיד. היא לא שומרת על השביל. היא שומרת על התינוק שלה.

   מטרה: לפתוח שוב את השביל, ולשמור על הגור בטוח.

   • להתיידד לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם מתכופפים נמוך ונשארים בלי לזוז. לאט־לאט מוסבק מקפלת את הכנפיים. היא מרחרחת לכם את היד. ואז היא דוחפת אתכם, בעדינות, לעבר הגור שלה. הקריאו את "אם התיידדתם".

     זה לא מצליח: מוסבק שואגת שוב, אבל היא לא מתקרבת. לגיבורים יש עוד ניסיון אחד עם רעיון אחר: מתנה, שיר רך, הבטחה. הניסיון השני לא דורש הטלה אם הוא נעשה בלב־טוב.

   • לסגת לאט בלי הטלה

     זה מצליח: צעד קטן אחד אחורה. ועוד אחד. אתם מתיישבים בשקט בקצה הקרחת ומחכים. מוסבק מסתכלת עליכם הרבה זמן. ואז היא נשכבת ליד הגור שלה. הקריאו את "אם נסוגותם".

     זה לא מצליח: אם מישהו זז מהר מדי, מוסבק נושפת פעם אחת, חזק מאוד, וכולם קופאים. ואז מתחילים שוב, לאט יותר. בסוף זה עובד.

   • לעמוד מולה בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיס של מוסבק. היא אף פעם לא רודפת אחרי אף אחד; היא רק עומדת במקום. כשנשארות לה 8 נקודות לב, היא מוותרת. הקריאו את "אם עמדתם מולה".

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, מוסבק עוצרת בכל זאת ועוטפת את הגור בכנפיים. עברו ל"להתיידד", והוא לא דורש הטלה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: למה לדעתכם מוסבק שואגת על כולם? אם הגיבורים עוד לא פגשו את הגור, הוא מתנדנד החוצה ממש בין הרגליים של מוסבק וקורא להם הוּ, עם הכנף הכואבת משתלשלת. זאת התפנית, בכל אורך מפגש.

   שאלו את מי שהכי שקט: הגור מסתכל ישר על הגיבור שלך. מה הגיבור שלך עושה?

   התיידדות: בלי הטלה אם הגיבורים מביאים עלה־כסף בשביל הכנף של הגור, או שהכינו את הגומחה השקטה ומספרים לה עליה. אחרת מטילים עם 2+ אם הם היו עדינים עם הגור, עברו את העכבישים בלי קרב, או מציעים לה אחד מהתפוחים של ג׳ורי (2+ פעם אחת, לא משנה כמה מהם נכונים). קצרים בזמן? כל אורך מפגש מקבל את התפנית: בתיבת הקריאה הגור מציץ מאחוריה, והוא מתנדנד החוצה בפעם הראשונה שמישהו שואל למה היא שואגת. מוסבק אף פעם לא רודפת אחרי אף אחד. בסוף, הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   איך זה נגמר

   הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   אם התיידדתם. מוסבק מורידה את הראש הגדול שלה ונותנת לכם להתקרב. הגור מתגלגל החוצה ומטפס על הברכיים של מישהו. "הוּ!" מוסבק מהמהמת, נמוך ורך, כמו גרגור. ואז היא הולכת אל הגזע הענק שמכוסה טחב ומגלגלת אותו מהשביל, לגמרי לבד. הדרך לטחנה פתוחה.

   אם נסוגותם. אתם מחכים, שקטים כמו עכברים. לאט־לאט מוסבק מפסיקה לנהום. היא מתכרבלת סביב הגור שלה ועוצמת עיניים. אתם עוברים על קצות האצבעות בקצה הקרחת. היא פוקחת עין אחת, ונותנת לכם לעבור. בבוקר, הגזע הענק כבר מגולגל מהשביל.

   אם עמדתם מולה. מוסבק שוקעת למטה ועוטפת את הגור בכנפיים. היא רועדת. "הוּ," אומר הגור, ומציץ אליכם. עכשיו אתם רואים את זה. היא אף פעם לא נלחמה על השביל. היא רק שמרה על התינוק שלה. אתם זזים הצידה, ומוסבק לוקחת את הגור שלה אל היער השקט.

   החזרה הביתה

   כל סוף: הביתה אל הטחנה. העגלה של ג׳ורי מתגלגלת סוף־סוף במורד השביל. בטחנה, הגלגל הגדול מסתובב שוב, וכולם מקבלים לחם טרי וחם. ג׳ורי תולה שלט חדש בקצה היער. כתוב עליו: שקט, בבקשה. גור של דוב־ינשוף. ומדי פעם אנשים שומעים "הוּ!" קטן ושמח מעמקי היער הלוחש.

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

הסקיצה החפוזה של חוטב העצים

הסקיצה של ג׳ורי בפחם, על פיסת קליפת עץ: עקבות כפות גדולות מקיפות עץ אחד סביב־סביב, שוב ושוב. ציור קטן של נוצה, קטנה מאוד. מתחתיו, בכתב היד העקום של ג׳ורי: לא צדה. שומרת על משהו. משהו קטן?

כרטיסי מפלצות

פרסים

• השביל לטחנה, פתוח שוב, ולחם טרי מהטוחן.
• נוצה אפורה ורכה ממוסבק. פעם אחת בהרפתקה הבאה, היא מרגיעה חיה מפוחדת אחת.
• אם הכנתם את הגומחה השקטה: האמון של מוסבק. בהרפתקה הבאה ביער, היא באה כשקוראים לה, פעם אחת.
• בונוס מהעולם האמיתי, אם בא לכם: צאו מחר לטיול וחפשו נוצה.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• מוסבק נראית מפחידה בהתחלה ועדינה מקרוב: אמא ששומרת על התינוק הפצוע שלה. שאגו בגדול כשהיא מזדקפת, ואז תנו לה להתרכך. השינוי הזה הוא כל העניין בהרפתקה הזו.
• אף אחד מהקרבות כאן לא מסוכן. העכבישים בורחים אחרי פגיעה אחת, ומוסבק מוותרת כשנשארות לה 8 נקודות לב.
• קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא הסצנה הראשונה והשיא, ויש בה בכל זאת את התפנית: ראו את הערות המנחה של השיא.
• משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
• כל הטלה כאן אומרת מה קורה כשזה מצליח וכשזה לא מצליח. הטלה שנכשלה אף פעם לא עוצרת את הסיפור; היא רק משנה את מה שקורה אחר כך.