דף מנחה להדפסה — האור שעל גבעת הארנבות

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

אור על גבעת הארנבות סופר אל מגדל השמירה של רידוואץ׳ כבר עשרה לילות, ואף אחד שנשאר במגדל לא מכיר את הצופן. גלו מה הוא אומר, וענו לו לפני שמזג האוויר שהוא מזהיר מפניו מגיע.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: המשמר מביט פנימה החל ממשימה זריזה

   מעלה ומעלה אתם מטפסים, אל ראש המגדל הגבוה של רידוואץ׳. השמש שוקעת. מפקד המשמר אורין סג׳ אמור לשמור על הים. במקום זה, הוא מסתובב אל היבשה. רחוק על גבעת הארנבות, אור קטנטן נפתח ונסגר. נפתח ונסגר. "עשרה לילות," הוא אומר. "הוא סופר אלינו, ואף אחד לא יודע מה זה אומר." הרצה של המגדל, ילדה בת אחת עשרה, מושיטה פנקס. "כתבתי את זה כל לילה," אומרת פל מארם. "זה תמיד אותו דבר."

   מטרה: להשיג את הספירה עצמה, שלוש, ואז ארבע, ואז חמש, ולהביא אותה למישהו שאולי יודע מה היא אומרת.

   • לקרוא את הפנקס של פל בלי הטלה

     זה מצליח: עשרה לילות, עשר שורות, כולן זהות: שלושה הבזקים קצרים, הפסקה, ארבעה, הפסקה, חמישה. ואז הכול מתחיל מחדש. זה תמיד מתחיל בשקיעה.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא קורא, פל מקריאה בעצמה ומקישה על כל סימן: שלוש, ארבע, חמש. כל לילה, בלי יוצא מן הכלל.

   • לספור את האור פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: שלוש. ארבע. חמש. ושוב. מי שנמצא שם לא ממהר. הוא אומר את אותו הדבר שוב ושוב, כמו מישהו שמחכה לתשובה.

     זה לא מצליח: אתם מתבלבלים בארבע. בפעם הבאה פל סופרת איתכם: שלוש, ארבע, חמש.

   • לשאול על הספר הישן לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: אורין מוצא ספר ישן מאוד. בעמוד אחד יש כותרת, אבל הדיו דהה לגמרי. "פעם שמרנו גם לכיוון ההוא," הוא אומר. "הרבה לפני הזמן שלי."

     זה לא מצליח: אורין מניד בראשו בעצב. "אף אחד שחי כאן למעלה לא למד את זה אף פעם."

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: כולם להיות האור! פותחים את הידיים וסוגרים: שלוש, ואז ארבע, ואז חמש.

   שאלו את מי שהכי שקט: למה לדעתכם מישהו מהבהב באור אל המגדל כל לילה? כל תשובה טובה. זכרו אותה, ותראו אחר כך מי היה קרוב.

   אורין הוא לא הרע ואסור שיישמע ככה אף פעם. הוא איש זהיר שבעיה בגודל של פנס ניצחה אותו. שתי עובדות חייבות לצאת מהסצנה הזו: הספירה היא שלוש, ארבע, חמש, והיא חוזרת. אף אחד ברידוואץ׳ לא מסתיר שום דבר: המגדל התווכח על זה בקול רם, בפומבי, עשרה לילות. למה אף אחד לא עלה לשם? חצי יום עלייה וחצי יום ירידה, וכל לילה מישהו אומר שילך מחר. קצרים בזמן? במשימה הזריזה, עברו ישר לגבעה: הלדר אומר את השיר בעצמו בשיא.

2. סצנה 2: שיר חבל הקפיצה החל ממפגש קצר

   בשוק הקנים, ילדים קופצים בחבל. הם שרים שיר שכל ילד בעיר מכיר: "אחת לכבשה על הגבעה. שתיים לבאר שמתייבשת. שלוש לגשם עד החשכה. ארבע לרוח מהמערב. חמש לעלו, עלו. ואור ארוך אחד שאומר שמעתי אתכם." ננה וופט מרימה מבט מהאריגה שלה. היא לימדה את כולם את השיר הזה. "סבתא שלי קראה לזה הספירה הפנימית," היא אומרת. "זה רק שיר קפיצה."

   מטרה: לשים לב ששיר הקפיצה הוא הצופן שהמגדל איבד, ולקרוא בעזרתו את עשרת הלילות.

   • לקפוץ עם הילדים בלי הטלה

     זה מצליח: הם מתעקשים שתעשו את זה כמו שצריך, וצוחקים הרבה. בפעם השלישית אתם יודעים את כל שש השורות, בסדר הנכון.

     זה לא מצליח: אתם מסתבכים בחבל. כולם צוחקים, גם אתם. ואז הם שרים את זה לאט, רק בשבילכם.

   • להתאים את הפנקס פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: שלוש זה גשם עד החשכה. ארבע זה רוח מהמערב. חמש זה עלו, עלו! מישהו שולח כל לילה אזהרת מזג אוויר, וגם הזמנה.

     זה לא מצליח: השיר מהיר מדי. ואז ילד קופץ שלוש, ארבע, חמש במקום הלא נכון, וכולם צועקים את השורות הנכונות: גשם עד החשכה, רוח מהמערב, עלו!

   • לשאול את ננה לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: "הלדר אנסלם, כמו תמיד," אומרת ננה, כאילו שאלתם באיזה צבע השמיים. "הוא מגדל שם כבשים כבר ארבעים שנה." אף אחד לא הסתיר את זה. אף אחד לא שאל.

     זה לא מצליח: ננה סופרת קנים ולא שומעת. ואז היא מרימה מבט. "הלדר אנסלם שם למעלה, ברור." אף אחד לא הסתיר את זה. אף אחד לא שאל.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: כולם לקפוץ, או להעמיד פנים, ולהגיד את השיר ביחד!

   שאלו את מי שהכי שקט: אם אור היה יכול לשלוח לכם הודעה אחת כל לילה, מה הייתם רוצים שהיא תגיד?

   הסצנה שבשבילה ההרפתקה קיימת: היא חייבת לנחות כשמחה, לא כרמז שמחלקים. שחקו קודם את הילדים ורק אחר כך את המבוגרת: השיר צריך להיות בחדר, מושר מעל חבל, לפני שמישהו אומר שיש לו משמעות. ננה לא מסתירה שום דבר; בשבילה זה אף פעם לא היה צופן. אם השולחן לא מחבר את זה, תנו לילד שקופץ לספור שלוש, ארבע, חמש בקול במקום הלא נכון, ושהאחרים יצעקו עליו.

3. סצנה 3: שער הגבעה החל ממפגש בישיבה אחת

   שער הגבעה הוא פתח בחומת הקנים הקלועה של רידוואץ׳. כאן דרך הגיר הלבנה מתחילה לטפס. ליד השער יש ספר. כתוב בו מי יצא, ומה הוא לקח. לפני עשרה ימים: הלדר אנסלם, רועה, עולה אל הכבשים שלו, פנס אחד, פחית שמן אחת. לפני שבעה ימים: רו אנסלם, הנכדה שלו, ירדה ללחם, חזרה למעלה לפני החשכה. אף אחד לא הסתיר שום דבר. אבל גם אף אחד לא הביא את זה למגדל.

   מטרה: להתאים את ספר השער לעשרת הלילות, ולצאת לדרך מוכנים לענות.

   • לקרוא את ספר השער פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: הלדר עלה לפני עשרה ימים עם פנס. האור התחיל לפני עשרה לילות. שומר השער משתתק קצת כשאתם אומרים את זה בקול.

     זה לא מצליח: הכתב ישן ומסולסל. שומר השער מקריא: הלדר, לפני עשרה ימים, פנס אחד. בדיוק אז התחיל האור.

   • לשאול פנס תריס בלי הטלה

     זה מצליח: שלושה פנסי תריס מאובקים עומדים על מדף, ליתר ביטחון. אתם לוקחים אחד, ופחית שמן. עכשיו אתם יכולים לענות לאור בעצמכם. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא חושב על זה, שומר השער חושב. "קחו פנס איתכם למעלה. בשביל זה הם כאן."

   • לקחת את פל לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: פל כבר מחכה, עם מגפיים, והפנקס מכופתר בתוך המעיל. היא הרצה הכי מהירה ברידוואץ׳. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.

     זה לא מצליח: בהתחלה לא מרשים לפל. ואז אורין מנופף מהמגדל: תנו לה ללכת. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: מה הייתם לוקחים איתכם לגבעה גדולה בלילה?

   שאלו את כל השולחן: כל אחד עשה את העבודה שלו כמו שצריך. אז למה אף אחד לא סיפר למגדל? כי זו לא הייתה העבודה של אף אחד. תנו להם למצוא את זה.

   אסור לנזוף בשומר השער: ספר השער רושם מי יצא, הוא לא לוח הודעות. תנו לשולחן להרגיש את הצורה הרגילה של כל הבעיה: כל אחד עשה את העבודה שלו כמו שצריך, ואף אחד לא עשה את העבודה האחת שלא הייתה של אף אחד. אם הגיבורים לוקחים את הפנס ואת פל, לשיא יש כל מה שהוא צריך; אם הם לא לוקחים אף אחד מהם, זה עדיין עובד, רק לאט יותר.

4. סצנה 4: במעלה דרך הגיר החל ממפגש מלא

   דרך הגיר מטפסת, לבנה על רקע הירוק. מאחוריכם כל הביצה שטוחה: קנים, מים, והמגדל, קטן כמו האגודל שלכם. קדימה, במערב, קיר אפור של גשם תלוי מעל הגבעות. הוא הולך לאט לכיוון הזה. מלמטה בעיר אי אפשר לראות אותו בכלל. מכאן למעלה אפשר לראות אותו מגיע. פתאום, משהו עצום ומהיר חולף בשריקה בתוך הדשא! זו ארנבת.

   מטרה: לראות מכאן למעלה את שני הדברים שרידוואץ׳ לא יכולה לראות: את מזג האוויר במערב, ואת המגדל של עצמה.

   • לתזמן את הגשם פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: בוחרים עמוד גדר, מסתכלים על קצה הגשם, וסופרים. הוא מתקדם בהליכה. לעיר יש בערך שעתיים. בדיוק זו האזהרה שהאור שלח.

     זה לא מצליח: המספרים מתבלבלים. הלדר ישאל אחר כך כמה זמן לדעתכם יש, ותוכלו לחשב את זה אז: בערך שעתיים.

   • למצוא את המגדל בלי הטלה

     זה מצליח: הנה הוא: סיכה אפורה בתוך כל הירוק, בדיוק בקו אחד עם הדרך. כל אור כאן למעלה אפשר לראות משם.

     זה לא מצליח: לוקח הרבה זמן למצוא אותו. ואז פל מצביעה: שם, סיכה אפורה, בדיוק בקו אחד עם הדרך.

   • לסמן את הדרך לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: הדרך עשויה מגיר, אז אתם מציירים איקס גדול בכל פנייה. עכשיו רץ יכול לרדת בה בחושך. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.

     זה לא מצליח: האיקסים שלכם יוצאים קטנים ועקומים. ציירו אותם שוב, גדולים יותר, כולם ביחד. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: ארנבת חולפת בשריקה! מישהו קפץ? תראו לי את הקפיצה הכי טובה שלכם!

   שאלו את מי שהכי שקט: הגשם מגיע. את מי בעיר הכי הייתם רוצים להזהיר?

   הסצנה הרחבה: שחקו אותה לאט ותנו לשולחן להסתכל על דברים. השעתיים חשובות, והילדים צריכים לחשב אותן, לא לשמוע אותן מהמנחה. הארנבת היא בדיחה, והבהלה היחידה בהרפתקה: היא חולפת, היא עצומה, היא ארנבת, ושום דבר לא רודף אחריה.

5. סצנה 5: בונוס: בריכת הטל החל ממפגש אפי

   בראש הגבעה הכי יבשה בכל הארץ יש בריכה. אף נחל לא נכנס אליה, ואף נחל לא יוצא ממנה. רועים בנו אותה לפני הרבה זמן, צלחת של חימר. כל לילה הערפל נשכב בתוכה וממלא אותה. הכבשים עומדות מסביב, כמו באסיפה. ליד המים כורעת רו אנסלם, בת שתים עשרה, עם גיר על שתי הברכיים. היא נראית כל כך מוקלת. "באתם," היא אומרת. "סבא אמר שהילד של מישהו יכיר את השיר."

   מטרה: לפגוש את מי שמפעילה את התריס, ולראות את התבונה השקטה שהארץ הזו בנויה ממנה.

   • להסתכל על הערפל בלי הטלה

     זה מצליח: הערפל מתגלגל מעלה מהביצה בשקיעה. הוא שוקע בצלחת, והמים עולים בזמן שאתם מסתכלים. זה לא קסם. זו בריכה חכמה מאוד.

     זה לא מצליח: קשה לחכות! אבל אם יושבים בשקט גמור, המים מטפסים, רק קצת.

   • להשקות את הכבשים לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: ארבעים כבשים, דלי אחד, והרבה התזות. רו עושה את זה לבד כבר עשרה ימים. הלדר יראה את השרוולים הרטובים שלכם ויחייך.

     זה לא מצליח: כבשה מפילה את הדלי, וכולכם נרטבים. רו צוחקת בפעם הראשונה מזה עשרה ימים.

   • לשאול את רו פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: "שלוש, ארבע, חמש," אומרת רו. "עכשיו אני מפעילה את התריס. הידיים של סבא רועדות." היא מראה לכם אבן שטוחה עם עשרה לילות חרוטים עליה, בדיוק כמו בפנקס של פל.

     זה לא מצליח: בהתחלה רו ביישנית. ואז היא מראה לכם אבן שטוחה עם סימנים של עשרה לילות: שלוש, ארבע, חמש.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: כולם להיות הערפל, מתגלגלים לאט במעלה הגבעה!

   שאלו את מי שהכי שקט: רו הפעילה את האור לבד עשרה לילות. מה הייתם אומרים לה?

   סצנת הפליאה, והסיבה לשחק את המפגש האפי. שום דבר כאן לא נחוץ לעלילה. רו מוקלת, לא ניצלת: היא וסבא שלה היו בטוחים כל הזמן, עם כבשים, מים, בקתה ולחם לשבוע. אם ילד שואל איך בריכה נשארת מלאה על גבעה יבשה: החימר מחזיק אותה, הערפל ממלא אותה, וצורת הצלחת היא כל הטריק. אם שואלים למה רו לא סיפרה למגדל: היא סיפרה לשער, וזה נכנס לספר השער.

6. סצנה 6: אחד שאומר שמעתי אתכם החל ממשימה זריזה

   בראש הגבעה עומד עמוד הגיר. זו אבן ישנה ונטויה עם חריץ לפנס. לידה יושב הלדר אנסלם, עטוף בעור כבש. "שלוש, ארבע, חמש," הוא אומר. "גשם עד החשכה. רוח מהמערב. עלו, עלו." הוא מהנהן לעבר הגשם האפור במערב. "שעתיים מהעיר שלכם. ואף אחד לא שולח אור בחזרה." הנכדה שלו, רו אנסלם, מחזיקה את התריס. כל מה שהמגדל היה צריך לשלוח זה אור ארוך אחד.

   מטרה: לענות לאור, ולהחליט מה רידוואץ׳ עושה עם משמר שהיא רק עכשיו גילתה שעוד יש לה.

   • להחזיק את התריס פתוח בלי הטלה

     זה מצליח: אתם מחזיקים אותו פתוח. ועוד. זה מרגיש כמו נצח. ואז, רחוק למטה, הפנס של המגדל מפסיק להבהב ונשאר דולק: אור ארוך אחד. קראו את "אם המגדל ענה."

     זה לא מצליח: בהתחלה לא קורה כלום. תמשיכו להחזיק! סוף סוף, רחוק למטה, המגדל נדלק ונשאר דולק. קראו את "אם המגדל ענה."

   • לשלוח את פל למגדל לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: פל רצה במורד דרך הגיר ומעלה שמונים מדרגות, וצועקת את השיר. האזהרה יוצאת לכל העיר. קראו את "אם פל לימדה את המגדל."

     זה לא מצליח: פל מחליקה בדרך החשוכה, אבל קמה וממשיכה, קצת מלוכלכת בבוץ. קראו את "אם פל לימדה את המגדל."

   • לשמור הלילה בלי הטלה

     זה מצליח: הלדר לא ישן לילה שלם כבר עשרה ימים. אתם לוקחים את עור הכבש ואת התריס, והוא נרדם מיד. קראו את "אם שמרתם בלילה."

     זה לא מצליח: בהתחלה הלדר לא מסכים לישון. ואז רו מכסה אותו בשמיכה, והוא נוחר. קראו את "אם שמרתם בלילה."

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: כולם לפתוח את הידיים, לאט, לאור ארוך ארוך. כמה זמן תצליחו להחזיק אותו?

   שאלו את מי שהכי שקט: הלדר חיכה עשרה לילות לתשובה. איך לדעתכם הוא הרגיש? אין תשובות לא נכונות. ואז תנו למגדל לענות לו.

   שלושה סופים אמיתיים ואף אחד מהם לא שגוי. הלדר שמח, לא צודק: אל תתנו לו אף פעם לנזוף בעיר. "הם לא שכחו את זה כדי להרגיז אותי. הם פשוט הפסיקו להזדקק לזה, ואז הזדקקו לזה שוב." העיר מקבלת את האזהרה שלה בכל שלושת הסופים. לשלוח את פל לא דורש הטלה אם הגיבורים סימנו את הדרך בגיר או הביאו את פל (ראו את מעקב הסיפור); בלי פל, גיבור רץ במקומה. קצרים בזמן? כל אורך מקבל את התפנית: במשימה הזריזה, הלדר אומר את השיר בעצמו, אז תנו לשולחן למצוא את האור הארוך מתוך המילים שלו. בסוף, קראו את הסוף שקרה, ואז את החזרה הביתה.

   איך זה נגמר

   הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   אם המגדל ענה. למטה ברידוואץ׳, הפנס של המגדל מאיר בלי הפסקה אל הגבעות. הלדר שם יד על הפה. ואז הוא צוחק. "הם שמעו," הוא אומר. "אחרי עשרה לילות, הם שמעו." רו מחבקת אותו כל כך חזק שהכובע שלו נופל.

   אם פל לימדה את המגדל. פל מתפרצת לחדר הפנס, מתנשפת, ושרה את כל השיר. אורין כותב אותו בספר של המגדל, כל שורה. עד החשכה, כל סירת קנים קשורה בבטחה וכל גינת תבלינים מכוסה.

   אם שמרתם בלילה. הלדר ישן כמו בול עץ. אתם יושבים ליד עמוד הגיר עם רו, והכבשים נושמות מסביבכם. אתם פותחים את התריס: אור ארוך אחד, ואז שלושה קצרים לגשם עד החשכה. רחוק למטה, המגדל עונה. ואז הגשם עובר מעליכם, רך ורועש בבת אחת.

   החזרה הביתה

   כל סוף: העיר מוכנה. הגשם מגיע שעתיים אחר כך, בדיוק כמו שהלדר אמר. אבל רידוואץ׳ מוכנה. הסירות קשורות והכביסה בפנים. כולם בטוחים בבית. עכשיו, בכל שקיעה, המגדל מביט לשני הכיוונים, אל הים ואל הגבעות. וכל ילד ברידוואץ׳ יודע בשביל מה שיר הקפיצה שלו.

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

דף הספירה של פל

עמוד מפנקס של ילדה בת אחת עשרה, משורטט ביד ושמור יפה מאוד. עשר שורות, אחת לכל לילה, וכל שורה זהה: שלושה סימנים, רווח, ארבעה סימנים, רווח, חמישה סימנים. ואז כל השורה שוב, ושוב, עד שהסימנים יוצאים מהקצה. ליד כל שורה שמש קטנה שוקעת, וירח קטן בסוף, כי זה תמיד מתחיל בשקיעה ונגמר בחשכה מלאה. בתחתית, עם קו תחתי כפול: "אותו דבר כל לילה."

כרטיסי מפלצות

פרסים

• הספירה הפנימית, רשומה כמו שצריך סוף סוף: בפנקס של פל, בספר הלילה של המגדל, ועל אבן הגיר השטוחה של רו.
• שעתיים אזהרה לפני כל סופה מערבית מעכשיו והלאה, ובארץ של סירות קנים וגינות תבלינים זה לא דבר קטן.
• אם השקו את הכבשים, סימנו את הדרך בגיר או הביאו את פל: מקום ליד עמוד הגיר בכל פעם שהם בחוף, והלדר מלמד אותם להפעיל תריס כמו שצריך.
• אם ישבו ליד בריכת הטל בערפל: הדרך של רועה לקרוא את מזג האוויר של מחר מהגבעות, שצודקת הרבה יותר ממה שהיא אמורה.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• התשובה היא שיר קפיצה, וזה בכוונה, לא תפנית שמפתיעים בה. אם ילד מחפש מרגלים או קללה, אל תעצרו אותו: שמרו על העיר רועשת ופתוחה לגבי האור, שמרו על ספר השער כן, ותנו לילד לשיר את השיר שוב בקרבת מקום.
• שום דבר בהרפתקה הזו לא נלחם. אם ילד מושיט יד לחרב, אל תתנו לאף אחד בצד השני להושיט יד בחזרה, ותנו לסצנה להישאר שיחה על מזג האוויר.
• אף אחד לא נעדר ואף אחד לא בסכנה, כולל הלדר ורו: הם שם למעלה בכוונה, עם כבשים, מים, בקתה ואוכל, ועושים עבודה. שחקו את השיא כתשובה שמגיעה, לא כחילוץ.
• זו לא ההנחתה השקטה. הרציף ההוא הסכים לא לדבר על הבעיה שלו; רידוואץ׳ לא דיברה על שום דבר אחר עשרה לילות ולא הגיעה לשום מקום, וזה סוג אחר של תקיעות וצריך להרגיש ככה.
• קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא המגדל ועמוד הגיר, ויש בה בכל זאת את התפנית: הלדר אומר את השיר בעצמו. ראו את הערות המנחה של השיא.
• משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.