דף מנחה להדפסה — הפשיטה על מחנה הגובלינים

הקריאו את זה לשחקנים כדי להתחיל

החורף מתקרב לכפר מילברוק, וכל ארגז האוכל שלו נעלם. חבורת גובלינים סחבה אותו אל תוך יער גרינבריאר. סבתא טילי, האישה הכי זקנה בכפר, מבקשת מהגיבורים להחזיר אותו הביתה, בכל דרך שהם יכולים.

סצנות (כל אורכי המפגש — התגית של כל סצנה מראה את האורך הקצר ביותר שבו היא מופיעה)

1. סצנה 1: עשן ברוח החל ממשימה זריזה

   קראנץ׳. קראנץ׳. הכפור מתפצפץ מתחת לנעליים בקצה יער גרינבריאר. סבתא טילי, האישה הכי זקנה במילברוק, ממהרת אליכם והצעיף שלה מתנופף. "הם לקחו אותו!" היא אומרת. "את כל ארגז האוכל שלנו לחורף. קמח, תפוחים, דבש. כל צנצנת וצנצנת." היא מצביעה אל העצים החשוכים. רחוק־רחוק, פס דק של עשן עולה לשמיים. "עקבות של גובלינים," היא לוחשת. "קטנות וממהרות. בבקשה, גיבורים. תחזירו לנו את החורף הביתה."

   מטרה: לגלות לאן הגובלינים לקחו את הארגז.

   • ללכת בעקבות טביעות הרגליים פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: טביעות הרגליים מובילות לשובל של קמח שנשפך, כמו סרט לבן בין העצים. אתם הולכים אחריו, מהר ובשקט.

     זה לא מצליח: טביעות הרגליים מסתובבות במעגלים. גובלינים לא יודעים ללכת בקו ישר! אתם הולכים אחרי העשן במקום, ומגיעים קצת יותר מאוחר, עם בטן מקרקרת.

   • לשאול את סבתא טילי בלי הטלה

     זה מצליח: היא ראתה שלושה דברים. היו שישה או שבעה גובלינים, כולם קטנים. הם רצו לכיוון העשן. ודבר מוזר: הם השאירו את כפות הכסף. "הם לקחו רק אוכל," היא אומרת.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא מצליח לחשוב על שאלה, טילי מספרת להם את שלושת הדברים בכל זאת, ואז שולחת אותם לדרך בחיבה: "קדימה, לכו, לפני שיתחיל שלג!"

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: סבתא טילי נותנת לכל גיבור לקחת דבר אחד מהמטבח שלה לדרך. מה הגיבור שלך לוקח? מה שהם בוחרים יכול לעזור אחר כך: לחם לזאבה רעבה, עוגת דבש לגובלין רטנן.

   תנו לגיבורים לשאול את טילי כל מה שהם רוצים. היא מודאגת, לא מפוחדת, והיא יודעת רק מה שראתה. אם ילד שואל משהו שהיא לא יכולה לדעת, היא אומרת: "אוי, אני לא יודעת, חמודים. תצטרכו לגלות בעצמכם!" ואז יוצאים ליער.

2. סצנה 2: גשר החבלים החל ממפגש קצר

   השביל נעצר בקצה של ערוץ. ערוץ הוא סדק עמוק וסלעי באדמה. גשר חבלים מתנדנד מעליו. חריק... חריק... באמצע הגשר יושבים שני גובלינים רזים, הרגליים שלהם משתלשלות, ובידיים חכות דיג. "עכשיו התור שלך לשמור על המחנה," אומר אחד. "לא, התור שלך," אומר השני. הבטן שלהם מקרקרת. הם עוד לא ראו אתכם. עוד לא.

   מטרה: להעביר את כולם לצד השני של הגשר בלי שהגובלינים ירוצו לספר.

   • להתגנב לצד השני פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם עוברים על קצות האצבעות בזמן שסניג ופוב מתווכחים. פוב תופס דג, צועק "ניצחתי!", ואף אחד לא מרים את הראש.

     זה לא מצליח: חריייק. פוב מרים את הראש, צווח, ומפיל את החכה לערוץ. הם מפחדים מכם יותר משאתם מפחדים מהם. עכשיו הם ידברו איתכם, או יברחו למחנה אם אף אחד לא מדבר עד שסופרים עד שלוש.

   • להתיידד לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: "אתם לא תגלו לגרובנאק שדגנו, נכון?" לוחש סניג. הם נותנים לכם לעבור, ומבטיחים להגיד עליכם משהו נחמד במחנה.

     זה לא מצליח: סניג ופוב צווחים ובורחים למחנה. עכשיו במחנה יודעים שאתם מגיעים, וליד המדורה גרובנאק יעמוד ממש מול הארגז.

   • להסתער! בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיסי צופה הגובלינים. אחרי פגיעה אחת בכל אחד, הם זורקים את החכות ובורחים למחנה בצווחות.

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע, הצופים בכל זאת בורחים אחרי סיבוב אחד: הם דייגים, לא לוחמים. כך או כך, עכשיו במחנה יודעים שאתם מגיעים.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: הגשר מתנדנד. מי הולך ראשון?

   שאלו את מי שהכי שקט: מה הגיבור שלך רואה למטה בערוץ? מה שהם אומרים באמת נמצא שם, והוא יכול לעזור.

   סניג ופוב הם לא שומרים. הם שני אחים רעבים שנשלחו לשמור על השביל והלכו לדוג ארוחת ערב במקום. איך שזה לא ייגמר, הגיבורים עוברים: הטלה שנכשלה משנה רק את מי שיודע שהם מגיעים. אף פעם אל תהפכו דרך עדינה לקשה יותר מהקרב.

3. סצנה 3: זאבת השמירה החל ממפגש בישיבה אחת

   רחרוח. רחרוח. עכשיו אפשר להריח את המדורה של הגובלינים. ליד השביל, קשורה לעמוד, יושבת זאבה גדולה ואפורה. מישהו חרט את השם שלה על העמוד באותיות עקומות: ביסקיט. ביסקיט רזה ופרוותית, והיא נראית משועממת מאוד. היא מרימה את האף. היא הריחה אתכם. האוזניים שלה מזדקפות. הזנב שלה נשאר שקט־שקט.

   מטרה: לעבור את זאבת השמירה בלי אף נביחה.

   • להתגנב פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם זוחלים משיח לשיח. ביסקיט מרחרחת, מתעטשת, ונשכבת בחזרה באנחה גדולה.

     זה לא מצליח: הב! הב! רחוק־רחוק גובלין צועק: "שקט, ביסקיט!" אף אחד לא בא, אבל ביסקיט עדיין מסתכלת עליכם. אפשר לנסות להתיידד איתה במקום.

   • להתיידד לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: ביסקיט מרחרחת לכם את היד, ואז מלקקת אותה. טוק, טוק, עושה הזנב שלה. שחררו את החבל, והיא מתפתלת כולה מרוב שמחה. ואז היא מושכת לכם בשרוול. היא מכירה דרך סודית פנימה.

     זה לא מצליח: ביסקיט נסוגה ונוהמת נהמה קטנה וביישנית. היא לא כועסת, רק לחוצה. היא נותנת לכם לעבור, אבל לא תבוא איתכם.

   • לעמוד זקוף אמיץ, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם עומדים בשקט ובביטחון. ביסקיט מחליטה שאתם הבוסים. היא נשכבת, מניחה את הסנטר על הכפות, ונותנת לכם לעבור.

     זה לא מצליח: ביסקיט נובחת ונובחת. הגובלינים ליד המדורה שומעים אותה, ועכשיו במחנה יודעים שאתם מגיעים.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: הבטן של ביסקיט מקרקרת. מישהו הביא משהו מהמטבח של סבתא טילי? אם הביאו אוכל, להתיידד לא דורש הטלה.

   בלב, ביסקיט היא כלבה גדולה ורכה, קשורה ורעבה. אם מישהו מציע לה אוכל, להתיידד לא דורש הטלה. אם ילד רוצה להילחם בה, השתמשו בכרטיס של ביסקיט, אבל היא בורחת ומייללת אחרי פגיעה אחת: אף אחד לא צריך לפגוע בה, ואף סוף לא דורש שהיא תיפגע.

4. סצנה 4: השביל הסודי של ביסקיט החל ממפגש בישיבה אחת

   ביסקיט נובחת נביחה קטנה ושמחה. היא יוצאת מהשביל ונכנסת בין השרכים. ואז היא מסתכלת אחורה אליכם. נו, בואו! שביל הזאבים הסודי שלה נמוך ומתפתל. אתם זוחלים מתחת לקוצים ודרך בול עץ חלול. באמצע הדרך ביסקיט עוצרת וחופרת. החוצה קופץ קרום לחם ישן, כולו בוץ. היא מניחה אותו ליד הרגליים שלכם, גאה מאוד. זה האוצר הכי טוב שלה. לפניכם, מבעד לעלים, כבר רואים את הצד האחורי של מחנה הגובלינים.

   מטרה: ללכת אחרי ביסקיט אל מאחורי המחנה.

   • לעמוד בקצב של ביסקיט אמיץ, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם מתפתלים דרך בול העץ החלול ויוצאים מהצד השני, עם עלים בשיער. ביסקיט מלקקת לכם את האף. הצלחתם!

     זה לא מצליח: אתם נתקעים בבול העץ החלול, והטוסיק נשאר בחוץ! ביסקיט מושכת לכם בשרוול עד שאתם נשלפים החוצה. זה רועש, אבל הגובלינים רק צועקים: "שקט, ביסקיט!"

   • להודות לה על האוצר בלי הטלה

     זה מצליח: טוק, טוק, עושה הזנב שלה. ביסקיט נשענת על הרגליים שלכם, חמה וכבדה. עכשיו היא תישאר לידכם כל הדרך עד המדורה.

     זה לא מצליח: אם אף אחד לא יודע מה לעשות, ביסקיט מחליטה בשבילכם. היא מלקקת את הקרום, ואז את הפנים שלכם. בשפת זאבים, זה אומר "בבקשה."

   • ללכת אחרי האף שלה פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: ביסקיט מרחרחת ומוצאת טחב רך בלי אף ענף. אתם צועדים איפה שהיא צועדת, ומגיעים למחנה בלי אף פצפוץ.

     זה לא מצליח: ביסקיט מריחה סנאי ונעלמת בריצה אחריו. היא חוזרת מתנשפת ומרוצה מעצמה, וממשיכה להוביל אתכם. אתם מגיעים קצת יותר מאוחר.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: ביסקיט נותנת לכם את קרום הלחם המלוכלך שלה. מה הגיבור שלך עושה איתו? כל תשובה היא תשובה טובה. גיבור ששומר אותו יכול להציע אותו לגרובנאק ליד המדורה, וגרובנאק צוחק כל כך חזק שתוקפים אותו שיהוקים.

   שחקו את הסצנה הזו רק כשהגיבורים התיידדו עם ביסקיט ליד זאבת השמירה, וזה הצליח. אם החבל שלה נשאר קשור, דלגו עליה. אחר כך הסיפור ממשיך אל הסוד של הגובלינים, כמו תמיד. שחקו את ביסקיט ככלבה גדולה, גאה ומתפתלת, שמראה לכם את הבית שלה. שום דבר אחר כך לא דורש את הסצנה הזו: המדורה כבר נותנת בונוס כשביסקיט באה איתכם.

5. סצנה 5: הסוד של הגובלינים החל ממפגש מלא

   אתם מתגנבים קרוב. אור כתום של מדורה מרצד בין העצים. שני הגובלינים הדייגים מהגשר יושבים ליד סיר בישול גדול. ביניהם יושב גובלין קטנטן. הסיר ריק. "האיש הגדול לקח לנו את התבואה," לוחש אחד. "את כולה. בגלל זה לקחנו את הארגז של בני האדם." הבטן של הגובלין הקטנטן מקרקרת, חזק כמו צפרדע. "אני לא אוהב לקחת דברים," אומר השני. "אני פשוט לא אוהב להיות רעב."

   מטרה: לגלות למה הגובלינים לקחו את הארגז.

   • להקשיב בשקט פיקח, מספר קושי 8

     זה מצליח: אתם שומעים הכול. איש רטנן בשם בארט הגדול, שגר במחנה מעבר לגבעה, לקח לגובלינים את התבואה, ועכשיו אין להם כלום לחורף. כשהם קמים, אחד מהם מפיל פיסת קליפת עץ. תנו לגיבורים את הפתק של הגובלינים.

     זה לא מצליח: ענף נשבר. "מי שם?" צווח סניג. עכשיו אפשר לדבר איתם, או לברוח לשיחים. אם מדברים, הם מספרים לכם הכול על בארט הגדול שמעבר לגבעה: הם רעבים מדי בשביל לשמור סוד.

   • להגיד שלום לב־טוב, מספר קושי 8

     זה מצליח: הגובלינים קופצים בבהלה, ואז מושכים בכתפיים. "טוב, שתדעו," אומר פוב, ומספר לכם הכול על בארט הגדול שמעבר לגבעה ועל התבואה. "רק אל תגידו לגרובנאק שסיפרנו." הוא נותן לכם פיסת קליפת עץ: הפתק של הגובלינים.

     זה לא מצליח: הם בורחים וצועקים "בני אדם!", ועכשיו במחנה יודעים שאתם מגיעים. על האדמה, איפה שישבו, נשארה פיסת קליפת עץ: הפתק של הגובלינים.

   שאלו את השחקנים

   שאלו כל שחקן בתורו: מה הגיבור שלך מרגיש עכשיו כלפי הגובלינים?

   שאלו את כל השולחן: יש דרך שתוכלו לעזור להם? אם הם רוצים להחזיר לגובלינים את התבואה ואתם משחקים מפגש אפי, סצנת הבונוס היא הבאה. אחרת, ממשיכים למדורה.

   זה הלב של הסיפור: הגובלינים הם לא הרעים, הם רעבים. תנו את הפתק של הגובלינים כאן, איך שהסצנה לא תיגמר. תנו לגיבור עם לב־טוב לזרוח. מי שיודע את הסוד יעשה עסקה בקלות רבה יותר ליד המדורה.

6. סצנה 6: בונוס: המחנה של בארט הגדול החל ממפגש אפי

   מעבר לגבעה יש מחנה מבולגן. בארט הגדול שוכב בערסל בלי מגפיים, ונוחר. חררררר... פיייו. חררררר... פיייו. יש לו זקן עבות, חור בגרב ומקל גדול ליד היד. מתחת לערסל יושב שק תבואה שמן. על השק יש טביעת יד ירוקה וקטנה. טביעת יד של גובלין. השק נמצא ממש מתחתיו.

   מטרה: להחזיר את התבואה של הגובלינים למחנה שלהם.

   • להבריח את השק פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: אתם מגלגלים את השק מתחת לערסל, לאט ובשקט. בארט ממשיך לנחור. חררררר... פיייו.

     זה לא מצליח: בום! השק כבד. בארט מתעורר בנחירה: "היי! זאת התבואה שלי!" היא לא. עכשיו אפשר לדבר איתו, או לעמוד מולו.

   • לדבר עם בארט הגדול לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: בארט מגרד את הזקן. "רעבים, אה? גם הקטנים?" הוא מסמיק. "אז קחו אותה. ותגידו להם... סליחה." הוא אפילו עוזר לכם לסחוב.

     זה לא מצליח: בארט משלב ידיים. "מי שמצא, שלו!" עכשיו אפשר לעמוד מולו, או שגיבור אחד ימשיך לדבר איתו בזמן שגיבור אחר מבריח את השק.

   • לעמוד מולו בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיס של בארט הגדול. הוא רטנן, לא אכזר: כשנשארות לו 2 נקודות לב, הוא זורק את המקל ובורח בין העצים.

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, בארט בכל זאת חוטף את המגפיים ובורח: הוא אף פעם לא אהב לריב. השק נשאר מאחור.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את מי שהכי שקט: בארט הגדול ממלמל מתוך שינה. על מה לדעתך הוא חולם? מה שהם אומרים, הוא ממלמל בקול. זה צחוק טוב, ורגע טוב להתגנב.

   שחקו את הסצנה הזו רק במפגש אפי, ורק אם הגיבורים רוצים להחזיר לגובלינים את התבואה. הם יודעים את הדרך: הגובלינים סיפרו שבארט הגדול גר במחנה מעבר לגבעה. אם הם מעדיפים ללכת ישר למדורה, דלגו עליה. מי שמביא את התבואה למדורה עושה שם עסקה בלי הטלה.

7. סצנה 7: מדורת המחנה החל ממשימה זריזה

   העצים נפתחים לקרחת יער. באמצע מתפצפצת מדורה גדולה. ממש לידה עומד הארגז של מילברוק, ליד סיר בישול ריק. מאחוריו יוצא בצעדים רועשים הגובלין הכי גדול שראיתם אי פעם. יש לו שמיכה מטולאת במקום גלימה, והוא מנופף בכף עץ ענקית. שני גובלינים קטנים מציצים מאחוריו. "עצרו!" הוא שואג. "זה המחנה שלי! אני גרובנאק!" הוא מצמצם עיניים ומסתכל עליכם. "...באתם להילחם? כי היה לי יום ארוך מאוד."

   מטרה: להחזיר את ארגז האוכל של מילברוק.

   • לעשות עסקה הוגנת לב־טוב, מספר קושי 10

     זה מצליח: גרובנאק מוריד את הכף ומתיישב על הארגז בחבטה. "נו, טוב. אני מקשיב." הקריאו את "אם עשיתם שלום".

     זה לא מצליח: גרובנאק משלב ידיים. "תוכיחו." לגיבורים יש עוד ניסיון אחד עם רעיון אחר: הבטחה, מתנה, בדיחה. הניסיון השני לא דורש הטלה אם הוא נעשה בלב־טוב.

   • לעבוד עליו פיקח, מספר קושי 10

     זה מצליח: גרובנאק נופל בפח ומסתובב להסתכל. הקריאו את "אם עבדתם עליו".

     זה לא מצליח: גרובנאק מסתובב בדיוק בזמן. "הא! ניסיון יפה." הוא מתיישב על הארגז. עכשיו הגיבורים יכולים לעשות עסקה, או להילחם עליו.

   • להילחם על הארגז בלי הטלה

     זה מצליח: השתמשו בכרטיס של גרובנאק. הוא צורח לצופה גובלינים אחד שיבוא לעזור. כשנשארות לו 5 נקודות לב, הוא מוותר. הקריאו את "אם נלחמתם".

     זה לא מצליח: אם הקרב הולך רע לגיבורים, גרובנאק עוצר בכל זאת, מתנשף: "אפשר... פשוט לדבר? אני רעב מדי בשביל זה." עברו ל"לעשות עסקה הוגנת", והיא לא דורשת הטלה.

   שאלו את השחקנים

   שאלו את כל השולחן: הבטן של גרובנאק מקרקרת, חזק כמו רעם. למה לדעתכם הגובלינים לקחו את הארגז? אם הגיבורים עוד לא גילו את הסוד, גרובנאק פולט אותו עכשיו: "כי בארט הגדול לקח את האוכל שלנו!" או שהם מבחינים בפתק של הגובלינים, נעוץ בארגז עם מזלג.

   שאלו את מי שהכי שקט: מה הגיבור שלך אומר לשני הגובלינים הקטנים?

   עסקה: בלי הטלה בכלל אם הגיבורים החזירו לגובלינים את התבואה. אחרת מטילים עם 2+ אם הם יודעים את הסוד, אם סניג ופוב חברים שלהם, או אם ביסקיט באה איתם (2+ פעם אחת, לא משנה כמה מהם נכונים). אם ביסקיט באה, היא נכנסת ונשכבת על הרגליים של גרובנאק, והוא פשוט לא מצליח להמשיך לכעוס. אם במחנה יודעים שהגיבורים מגיעים, גרובנאק עומד ממש מול הארגז, אז כדי לעבוד עליו צריך שני גיבורים: אחד מסיח את דעתו, ואחד חוטף. קצרים בזמן? כל אורך מפגש מקבל את התפנית: אם הגיבורים עוד לא גילו את הסוד, גרובנאק פולט אותו בפעם הראשונה שמישהו שואל למה, או שהם מוצאים את הפתק של הגובלינים נעוץ בארגז עם מזלג. בסוף, הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   איך זה נגמר

   הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.

   אם עשיתם שלום. גרובנאק בוהה בכם. האוזניים הגדולות שלו נשמטות. "אף אחד אף פעם לא שאל למה," הוא ממלמל. הוא דוחף את הארגז אליכם ברגל אחת. "קחו אותו. אבל... אולי נוכל לשמור צנצנת דבש אחת?" הגובלינים הקטנים עוצרים את הנשימה. אם תגידו כן, הם יריעו כל כך חזק שהעצים ירעדו.

   אם עבדתם עליו. גרובנאק מסתובב. "מי אמר את זה?" עד שהוא מסתובב בחזרה, הארגז נעלם, וגם אתם. רחוק מאחוריכם אתם שומעים אותו צועק, ואז צוחק. "ערמומיים! גיבורים קטנים וערמומיים!" בדרך חזרה אתם מוצאים על הארגז פיסת קליפת עץ, נעוצה עם מזלג. זה פתק מהגובלינים.

   אם נלחמתם. כף העץ של גרובנאק עפה לתוך השיחים. הוא צונח על בול עץ. "נו, טוב. טוב! קחו אותו," הוא נושף. הגובלינים הקטנים מציצים מאחוריו. "היינו רק רעבים," אומר גרובנאק, הרבה יותר בשקט. "בארט הגדול לקח לנו את התבואה, והחורף מגיע." לרגע אף אחד לא אומר כלום.

   החזרה הביתה

   כל סוף: הביתה למילברוק. סבתא טילי פותחת את הארגז וסופרת כל צנצנת בקול. ואז היא סופרת אתכם. "כולם בבית," היא אומרת. "זה האוצר הכי טוב." באותו ערב כל הכפר אוכל פנקייקים ליד המדורה. טילי נותנת לכל אחד מכם כף עץ קטנה. "למזל," היא אומרת, "ובשביל עוד מנה."

דף לשחקנים — הראו אותו לשולחן

פתק על קליפת עץ

פיסת קליפת עץ, שרוטה בפחם. ארבעה ציורים קטנים: שק תבואה. איש גדול עם מקל, בורח איתו. גובלין עצוב עם בטן מקרקרת. חץ שמצביע על ארגז. מתחת לציורים, באותיות עקומות: סליכה. גם אנחנו רעבים.

כרטיסי מפלצות

פרסים

• ארגז האוכל של מילברוק לחורף, בבית ושלם, ומקום ליד השולחן בחגיגת הפנקייקים.
• כף מזל לכל גיבור, מסבתא טילי: פעם אחת בהרפתקה הבאה, מטילים שוב.
• אם עשיתם שלום: אסימון החברות של הגובלינים. בהרפתקה הבאה, גובלין מגיע לעזור, פעם אחת.
• בונוס מהעולם האמיתי, אם בא לכם: פנקייקים לארוחת בוקר מחר.

טיפים להרצת ההרפתקה הזו

• ההרפתקה הזו מתגמלת דיבור בדיוק כמו קרב. אל תדחפו שולחן שאוהב קרבות לעסקה, ואל תדחפו שולחן פטפטני לקרב. לכו אחרי השחקנים.
• שחקו את גרובנאק רועש ונושף, אף פעם לא אכזר, כדי שהתפנית תעבוד: הגובלינים פשוט רעבים. סניג ופוב הם אחים צווחניים שמשלימים זה לזה את המשפטים. לביסקיט אין מילים, רק אוזניים וזנב.
• קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא הסצנה הראשונה ומדורת המחנה, ויש בה בכל זאת את התפנית: ראו את הערות המנחה של מדורת המחנה.
• משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
• כל הטלה כאן אומרת מה קורה כשזה מצליח וכשזה לא מצליח. הטלה שנכשלה אף פעם לא עוצרת את הסיפור; היא רק משנה את מה שקורה אחר כך.
• אם אפשר, הקריאו כל תיבת "קריאה בקול" פעם אחת לפני המשחק. הן נכתבו כדי שיגידו אותן בקול: נקודה היא הפסקה קטנה, לא מקום למהר.