חלק מעמק אלדרמור: אל מפת העולם
הספינה שהגאות החזירה
פעמון השפל מצלצל פעם אחת, וכל העיר באה אל החומה להביט. הים יצא רחוק יותר משמישהו בחיים ראה אי־פעם, עד השרטון, וספינה שאף אחד לא מכיר עומדת בחול הרטוב. מנהלת הנמל רל שולחת את הגיבורים לגלות של מי היא, ולחזור לפני שהמים חוזרים.
גילאי 6–12 · עדינה, וההרפתקה היחידה בספרייה שיש בה שעון. איש לא אבד עם אף אחת מהספינות שברשימה, שום דבר כאן לא רודף אחרי אף אחד, והמים מגיעים לכל היותר עד הברכיים — מה שעל כף המאזניים הוא מה שיישאר מאחור, לא מי ייפגע.
כמה זמן יש לכם?
מי משחק?
בחרו גיבור לכל ילד. נקודות הלב שלהם יבואו איתכם למשחק.
למנחה: את מי פוגשים, פרסים וטיפים
המפה
מי נמצא בהרפתקה הזו
סרטן הדלי
- נקודות לב
- 4
- מגן
- 12
- התקפה
- צביטת אזהרה +2 (נקודת לב אחת)
הוא צובט רק את מה שמחזיק אותו למטה. הרימו אותו מגב השריון, כמו שילדי הנמל עושים, והוא נרפה ומסלח לכם באותו רגע.
צלופח השרטון
- נקודות לב
- 8
- מגן
- 13
- התקפה
- נשיכת בהלה +2 (1d4 נקודות לב)
הוא חי במים העומדים במחסן המוצף ולא יכול לעזוב אותם. הוא כמעט עיוור באור יום ורוצה שהחבורה תעזוב; לצאת בחזרה מהמים מסיים את כל המפגש.
טארי, חתולת בית הפעמון
- נקודות לב
- 6
- מגן
- 14
- התקפה
- טפיחת אזהרה +3 (נקודת לב אחת)
לעולם לא תוקפת ראשונה, ולעולם לא פעמיים. היא שומרת על שלושה גורים בקופסה חשוכה; ברגע שהם בטוחים בזרועות של מישהו היא נרגעת. ואז היא הולכת אחרי מי שנשא אותם.
פרסים
- השם של הסאלטרן חוזר אליה. רל כותבת אותו בגיר על לוח הנמל באותו ערב, ונסה קלו, שסבתה הייתה הבעלים שלה, יורדת למזח לקרוא אותו.
- הפעמון של הסאלטרן עצמה, אם הגיבורים מצאו את השלולית בשיניים. הרבורטון תולה אותו בראש מדרגות הים ומצלצלת בו בכל שפל הכי נמוך מעכשיו והלאה.
- טארי, ושלושה גורים. הפונדק "העוגן והמרפק" לוקח אחד; הגיבורים יכולים לשמור את השאר, וטארי עצמה הולכת אחרי מי שסחב אותה.
- לוח הגאות של רל, מועתק בכתב ידה. מי שנושא אותו אף פעם לא ייתפס בגאות מתהפכת בשום מקום בחוף הזה.
טיפים להרצת ההרפתקה הזו
- בהרפתקה הזו יש שעון, והשעון הוא כל העניין. אמרו את מצב הגאות בקול פעם אחת בכל סצנה ("המים כבר לא על השיניים", "הנחל מתמלא", "זה מעל המגפיים"), והשולחן ירגיש את הלחץ בלי שאף אחד יאיים על אף אחד.
- אף אחד לא יכול לטבוע כאן, וכדאי להגיד את זה אם ילד נראה מודאג. המים מגיעים לכל היותר עד הברכיים והספינה עומדת מעל הגאות הכי גבוהה. מה שעל הכף הוא מה שנשאר מאחור, אף פעם לא מי ייפגע.
- לחידה יש תשובה אחת ושלוש דרכים אליה. שולחן שאוהב חידות יכול לעבוד בשבילה; שולחן שלא אוהב יכול פשוט להתאים את הרמזים לרשימה של רל. אף פעם אל תתנו לשולחן להיתקע על השם של הספינה.
- קצרים בזמן? המשימה הזריזה היא פעמון השפל וחזרת הגאות, ויש בה בכל זאת את התפנית: הגל הראשון שוטף את הצבע שלה נקי. ראו את הערות המנחה של השיא.
- משחקים עם ילדים בני 5 ו־6? הורידו 3 מכל מספר קושי, ודלגו על ההטלה בכל דבר שנעשה בלב־טוב. לילדים בני 9 ו־10, הוסיפו 2.
משחקים יחד, אונליין
שחקו את ״הספינה שהגאות החזירה״ אונליין עם חברים
אי אפשר לאסוף את כולם סביב אותו שולחן? הריצו את ההרפתקה בשולחן אונליין חי. אתם מנחים מהמסך שלכם; השחקנים פותחים קישור אצלם ורואים את אותה אמנות סצנה, את אותו סימון ״אתם כאן״ על המפה, את אותן קוביות, כרטיס דמות משלהם וצ׳אט חבורה. חינם, בדפדפן, בלי שום התקנה.
כל ההרפתקה כבר טעונה שם, סצנה אחרי סצנה, ואתם רק מעבירים את החבורה קדימה.
בלי כניסה, ושום דבר לא נשמר. שתפו את הקישור כדי שכל המשפחה תטיל קוביות יחד.
אף אחד לא צריך חשבון: פותחים שולחן על המכשיר הזה בצעד אחד, והשחקנים מצטרפים עם הקוד או עם קישור ההזמנה שתשלחו להם.
ההרפתקה, סצנה אחר סצנה
-
סצנה 1
פעמון השפל
להקריא בקול
דונג. הפעמון שמעל מדרגות הים מצלצל פעם אחת. הוא מצלצל ככה רק בשפל הכי נמוך של השנה. כל הרבורטון רצה אל החומה להביט. הים נעלם! חול רטוב משתרע אל מעבר לסירות ואל מעבר לסלעים השחורים שקוראים להם השיניים. ורחוק־רחוק, במקום שאף ספינה לא הייתה בו אף פעם, עומדת ספינה בחול. מנהלת הנמל רל בוהה בה. "היא של מישהו," היא אומרת. "לכו לגלות של מי. יש לכם שעה אחת עד שהים יחזור."
מה הגיבורים מנסים?
-
בלי הטלה
רל מצביעה על לוח צפחה על חומת הנמל. "שלוש סירות שאבדו מול החוף הזה ואף פעם לא נמצאו," היא אומרת. "היא בטח אחת מהן." שם בחוץ, היא מוסיפה, החול אף פעם לא היה יבש.
כמעט!
אם אף אחד לא שואל, רל נותנת לכם את הרשימה בכל זאת כשאתם עוברים. "תקראו אותה בדרך."
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
המוכר נותן לכם גליל חבל, דלי ופנס. "תחזירו אותם מלאים בסיפורים," הוא אומר. סמנו את שלושתם במעקב הסיפור.
כמעט!
המוכר עסוק מדי בלבהות בים. הוא נותן לכם לקחת את החבל ואת הדלי, אבל לא את הפנס. סמנו שניים במעקב הסיפור.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם דוהרים במורד המדרגות ויוצאים אל החול. כל דקה שאתם חוסכים עכשיו היא דקה שתהיה לכם ליד הספינה.
כמעט!
אתם מחליקים על המדרגה התחתונה ונופלים בערימה. קמים, צוחקים, ויוצאים לדרך על החול.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגלות של מי הספינה שעומדת בחול, ולחזור לפני שהים חוזר.
הפעילו את השעון בקול. אמרו לשולחן שיש להם בערך שעה, ואז אמרו את מצב הגאות פעם אחת בכל סצנה: "המים כבר לא על השיניים", "הנחל מתמלא", "זה מעל המגפיים". זה כל המנוע של ההרפתקה הזו. סמנו במעקב הסיפור אם הגיבורים לוקחים את החבל, הדלי והפנס; שלושתם חוזרים בסוף. קצרים בזמן? במשימה הזריזה, עברו ישר לחזרת הגאות: השיא נותן לשולחן את הצבע הירוק של הספינה, ואת החתולה.
שאלות לשאול
- שאלו את מי שהכי שקט: הנה הרשימה של רל, של הסירות האבודות. תקריאו אותה לכולם? תנו עכשיו את "רשימת האובדות של רל". היא המפתח לכל החידה.
- שאלו את כל השולחן: אם הים היה יוצא ליד הבית שלכם, מה הייתם מקווים למצוא על החול?
איפה הם על המפה
הראו את זה לשחקנים
רשימת האובדות של רל
לוח צפחה מוברג לחומת הנמל, מתחת לפעמון. למעלה: "סירות שאבדו מול החוף הזה ואף פעם לא נמצאו." ואז שלוש שורות. "סאלטרן. שני תרנים, צבע ירוק. אבדה בסופה הגדולה בלי אף אחד על הסיפון. החבל שלה נקרע בטבעת." "ווימברל. תורן אחד, צבע שחור. טבעה מול הכף הרחוק. הצוות שלה חתר הביתה בשלום." "נערת הקומקום. בלי תורן בכלל, סירה שטוחה שדוחפים עם מוט. טבעה בתוך הנמל." מתחת, בכתב יד חדש יותר: "נערת הקומקום הועלתה באביב שאחרי. נשארו שתיים."
להדפסת הדף הזה -
-
סצנה 2
הדרך הרטובה
להקריא בקול
צִיק, צִיק. החול הרטוב מצייץ מתחת למגפיים. נחלים קטנים זורמים הפוך, החוצה אל הים. בכל מקום יש שלוליות, כמו חלונות לעולם אחר. באחת מהן יושב סרטן גדול כמו דלי, כמו שופט רוטן. משהו שטוח ואפור מתחבא בחול כשהצל שלכם עובר. מאחוריכם, העיר כבר קטנה. לפניכם עומדות השיניים, שחורות ומטפטפות. ומעבר להן, הספינה.
מה הגיבורים מנסים?
-
בלי הטלה
אתם משכשכים מהר קדימה. יהיה לכם זמן נוסף ליד הספינה, בדיוק כשתצטרכו אותו.
כמעט!
אתם ממהרים, אבל אז מישהו מגלה כוכב ים וכולם עוצרים להסתכל. ואז ממשיכים.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם נועצים בחול מקלות מעץ סחף, אחד כל עשרה צעדים. כשהמים יגיעו, סירה תוכל ללכת אחריהם. סמנו את התיבה במעקב הסיפור.
כמעט!
החול רך מדי, והמקלות כל הזמן נופלים. לא נורא: עדיין רואים מכאן את חומת העיר.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם אוספים דג קטן בכפות הידיים ומורידים אותו לשלולית עמוקה. הסרטן הגדול מסתכל, מנופף בצבת אחת, וזז הצידה. הדרך הקצרה פתוחה.
כמעט!
הדג מתפתל מהידיים וקופץ לשלולית העמוקה לבד. הסרטן לא מתרשם, אבל נותן לכם לעבור.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לחצות את החול אל הספינה, ולסמן את הדרך הביתה לפני שהמים מכסים אותה.
הסצנה הזו היא השעון שאפשר לראות: השלוליות מתכווצות. שום דבר כאן הוא לא קרב. הסרטן איטי, והוא לא רודף. אם הגיבורים נועצים מקלות, סמנו במעקב הסיפור: בסוף, לאותת לסירה לא דורש הטלה, כי סירה יכולה ללכת אחרי שורת מקלות על פני חול מוצף.
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: הסתכלו לתוך השלולית שלכם. מי גר שם? מה שהם אומרים שגר שם, באמת גר שם.
- שאלו את כל השולחן: כולם יכולים ללכת הצידה כמו סרטן, מסביב לכל השולחן?
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 3
הדרך פנימה
להקריא בקול
מקרוב, הספינה ענקית. היא שוכבת על הצד, כמו משהו ישן. צדפות מכסות את כל הצד שלה. אצות משתלשלות מהמעקה. הצלעות שלה בולטות מתוך הסיפון הפתוח, כמו אצבעות של יד. בצד שלה יש סדק, רחב בדיוק מספיק כדי להשתחל דרכו. ומאיפשהו בתוכה בוקע רעש קטן. משהו נמצא שם, והוא לא נשמע מרוצה.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
למעלה אתם עולים, יד אחרי יד. מלמעלה רואים את כל החול הרטוב, ואת הים, עדיין רחוק.
כמעט!
אתם מחליקים בחזרה למטה עם שלוּפּ. נסו שוב עם דחיפה מחבר. הניסיון השני לא דורש הטלה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
חשוך כאן, ויש ריח של מלח וחבל ישן. עקבות כפות קטנות עוברות לאורך העץ הרטוב. מישהו קטן משתמש בדלת הזאת.
כמעט!
אתם נתקעים באמצע, והחברים שלכם שולפים אתכם כמו פקק. פופ! ואז אתם מגלים את הטריק: נכנסים הצידה.
-
בלי הטלה
טוק, טוק. מלמעלה, מבפנים, מגיעה תשובה דקה וכועסת: "מְרררו."
כמעט!
בהתחלה אף אחד לא עונה. ואז, חלש מאוד, מלמעלה מבפנים: "מְרררו."
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לעלות לספינה, בזהירות, בלי להפיל עליכם שום חלק ממנה.
מי שלא נכנס, הסדק הוא הדלת שהחתולה משתמשת בה, ודפיקה מקבלת "מְרררו" קטן וכועס מלמעלה. אל תראו עדיין את החתולה. הסכנה האמיתית היחידה היא הבטן המוצפת של הספינה: צלופח גדול וביישן גר בה, הוא לא יכול לצאת מהמים, וגיבורים שנשארים מחוץ למים אף פעם לא פוגשים אותו. לטפס על הצד לא דורש הטלה אם הגיבורים שאלו את החבל. אמרו שהקורות גונחות: זו סצנה של ללכת בזהירות.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: הספינה הישנה חורקת. כולם יכולים לעשות רעש ארוך של ספינה חורקת?
- שאלו את מי שהכי שקט: מי אתם חושבים שאמר "מְרררו"? אל תגלו להם עדיין. תנו להם לנחש.
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 4
השם שנצבע מחדש
להקריא בקול
בפנים, הים גר כאן. מי ים שוכבים על הרצפה המוטה. אצות משתלשלות מכל קורה. מעל דלת התא תלוי שלט השם. הים שפשף אותו עד שנשאר רק עץ אפור וחשוף. אף אות לא נשארה! אבל ספינה יכולה לספר לכם את השם שלה בדרכים אחרות. יש על הסיפון שלושה רמזים, אם יודעים איפה לחפש. למעלה, בקופסה חשוכה ליד הפעמון, משהו קטן אומר: מְרררו.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
יש שני חורים מרובעים בסיפון, איפה שפעם עמדו תרנים. שני תרנים! הסתכלו ברשימה: רק לסירה אחת היו שניים.
כמעט!
אצות מכסות את אחד החורים. מזיזים אותן ביחד וסופרים שוב: שני חורים, שני תרנים.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
שריט, שריט. מתחת לצדפות, הצבע ירוק. הסתכלו ברשימה: ירוק היה הצבע של סירה אחת, ורק של אחת.
כמעט!
הצדפות תקועות חזק. ואז טיפת מי ים זולגת למטה ושוטפת כתם קטן אחד. ירוק!
-
בלי הטלה
שום דבר לא נארז. חבל קרוע עדיין תלוי מטבעת בחזית שלה. היא השתחררה בסערה בלי אף אחד על הסיפון, בדיוק כמו סירה אחת ברשימה.
כמעט!
חשוך מדי לראות הרבה. ואז קרן שמש דרך הסיפון מראה חבל קרוע, שעדיין קשור לטבעת בחזית שלה.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לגלות איזו משלוש הסירות האבודות של הרבורטון היא הספינה הזו.
תשובה אחת, וכל אחד משלושת הרמזים מגיע אליה לבד: זאת הסאלטרן. שני תרנים פוסלים את הווימברל, שהיה לה אחד, ואת נערת הקומקום, שלא היה לה אף אחד. צבע ירוק הוא הצבע של הסאלטרן ושל אף אחת אחרת. והיא יצאה ריקה בסערה, עם החבל קרוע בטבעת, וככה בדיוק הלכה הסאלטרן בסופה הגדולה. נערת הקומקום הועלתה מהמים באביב שאחרי, כך שהיא בכלל לא יכולה להיות כאן. אם השולחן תקוע, תנו עוד רמז, אף פעם לא את התשובה: הגאות היא הלחץ בהרפתקה הזו, אף פעם לא החידה. למעלה בקופסה ליד הפעמון: טארי החתולה ושלושת הגורים שלה.
שאלות לשאול
- שאלו את מי שהכי שקט: הסתכלו ברשימה של רל. איזו סירה אתם חושבים שהיא? תנו להם לפתור לבד. אם הם תקועים, תנו עוד רמז, אף פעם לא את התשובה.
- שאלו את כל השולחן: מְרררו! מי רוצה לטפס ולהציץ לתוך הקופסה ליד הפעמון? זו חתולה אמא ושלושה גורים. היא באה לכאן מעל החול לפני כמה שבועות, ומאז יש לה את הקופסה הכי יבשה על השרטון.
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 5
בונוס: השלולית בשיניים
להקריא בקול
בין שתיים מהשיניים יש שלולית שאף פעם לא מתרוקנת, אפילו לא היום. היא צלולה עד הסוף. והקרקעית שלה היא לא חול. היא כל מה שהרבורטון איבדה במשך מאה שנה. אבזמים. מגף. צרור מפתחות ישנים. ושוכב על הצד, ירוק מזִקנה, פעמון של ספינה.
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
ברררר! המים קרים וצלולים ומגיעים עד החזה. האצבעות שלכם נסגרות סביב הפעמון. הוא עולה, מטפטף.
כמעט!
ברררר! קר מדי! אתם עולים מתנשמים, והפעמון עדיין שם למטה. נסו להחזיק בקרסוליים, כולם ביחד.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
שניים מכם מחזיקים חזק. השלישי מושיט יד למטה, למטה, ותופס את הפעמון. כולם נופלים אחורה, צוחקים, ומחזיקים אותו.
כמעט!
כולם מתנדנדים, ומי שמושיט יד מקבל פרצוף רטוב מאוד. בניסיון השני כולם מחזיקים חזק יותר, והפעמון עולה.
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם משלשלים חוט עם וו, והפנס מוחזק נמוך. קְלינק. תפסתם! הפעמון עולה, לאט, לאט.
כמעט!
הוו כל הזמן מחליק. ואז הוא נתפס בידית, והפעמון עולה, עם מגף ישן תלוי עליו.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: לראות מה השיניים שמרו, ולהעלות את הפעמון.
בונוס לקבוצות שיש להן זמן, ופרס אמיתי: על הפעמון כתוב סאלטרן, והוא עדיין מצלצל. שולחן שיש לו את הפעמון יכול לקרוא לספינה בשמה בסוף גם אם מעולם לא פתר את החידה, כך שקבוצה שנתקעה עדיין זוכה לצדוק. הוא כבד, וזה חשוב בסוף.
שאלות לשאול
- שאלו כל שחקן בתורו: מה עוד הייתם מעלים מקרקעית השלולית?
- שאלו את כל השולחן: כולם יכולים לצלצל בפעמון, מאוד מאוד בשקט?
איפה הם על המפה
-
-
סצנה 6
הגאות חוזרת
להקריא בקול
הנה הים בא. הוא לא בא כגל. הוא עולה מלמטה. קודם הנחל ליד השיניים מתמלא. ואז החול נעשה מבריק. גל קטן מכה בספינה ושוטף את הצדפות מהצד שלה. מתחת, הצבע ירוק! למעלה, בקופסה ליד הפעמון, חתולה אמא ושלושה גורים מציצים למטה. "מְרררו." אי אפשר לסחוב הכול. שלט השם כבד. גורים לא יודעים לשחות. מה לוקחים הביתה?
מה הגיבורים מנסים?
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
החתולה האמא מרחרחת את היד שלכם, ואז נותנת לכם להרים כל גור. קראו את "אם סחבתם את החתולים."
כמעט!
החתולה האמא נושפת. כורעים, הולכים לאט, ומנסים שוב: הפעם היא מרשה. קראו את "אם סחבתם את החתולים."
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
חבל, דלי, וקשר חכם. החתולים נוסעים בדלי ושלט השם תלוי מתחת. קראו את "אם לקחתם הכול."
כמעט!
הקשר מחליק, ושלט השם נופל למים. השאירו אותו לשפל הבא. החתולים עדיין נוסעים בדלי. קראו את "אם סחבתם את החתולים."
- הבונוס של הגיבור
הטלתם קובייה אמיתית?
הצליח!
אתם מטפסים לראש הספינה ומנופפים בפנס. על החומה, מישהו מנופף בחזרה. סירה בדרך! קראו את "אם באה סירה."
כמעט!
בהתחלה אף אחד לא רואה אתכם. תמשיכו לנופף! לבסוף סירת משוטים יוצאת מהמדרגות. קראו את "אם באה סירה."
איך זה נגמר
הקריאו את הסוף שקרה, ואחריו את החזרה הביתה.
אם סחבתם את החתולים.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
אתם משכשכים הביתה עם מים עד הברכיים, וגור בכל כיס. החתולה האמא מדדה מאחוריכם, עם זנב זקוף. היא עולה במדרגות הים, ואף פעם לא עוזבת שוב. שלט השם נשאר על הספינה. בעוד שלושה שבועות הים יֵצא שוב, ואפשר יהיה להביא אותו אז.
אם לקחתם הכול.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
אתם צועדים הביתה במים עם מנשא מתנדנד. החתולים נוסעים בדלי, גאים מאוד. שלט השם מקפץ מאחור. על המדרגות, רל מעבירה יד על העץ האפור והחשוף. "נצבע עליו את השם שלה מחדש," היא אומרת.
אם באה סירה.
לכאן הובילו הבחירות שלכם
סירת משוטים מגיעה על פני המים המבריקים. כולם עולים: אתם, החתולים, שלט השם, וגם הפעמון, אם מצאתם אותו. כל העיר מריעה מהחומה כשאתם חותרים הביתה.
החזרה הביתה
כל סוף: השם שלה חוזר הביתה.
באותו ערב, רל כותבת בגיר שם על לוח הנמל: סאלטרן. אישה זקנה בשם נסה יורדת לקרוא אותו. "הסירה של סבתא שלי," היא אומרת, מחייכת. "סוף סוף בבית." ליד האח, החתולה האמא מתכרבלת עם הגורים שלה. השם שלה, כולם מסכימים, הוא טארי.
הערות למנחה
מה הגיבורים רוצים: להוציא את מה שחשוב מהחול לפני שהמים סוגרים את הדרך הביתה.
שלושה סופים אמיתיים ואף אחד מהם לא כישלון. אמרו את זה בפשטות אם מישהו נראה מודאג: אף אחד לא יכול לטבוע בהרפתקה הזו. המים מגיעים לכל היותר עד הברכיים, הספינה עומדת מעל הגאות הכי גבוהה, וכל העיר מסתכלת. מה שנשאר מאחור מחכה רק שלושה שבועות, עד השפל הגדול הבא. להכין מנשא לא דורש הטלה אם הגיבורים שאלו גם את החבל וגם את הדלי. לאותת לא דורש הטלה אם הם נעצו מקלות בדרך החוצה (ראו את מעקב הסיפור). אין פנס? הם מנופפים בחולצה. קצרים בזמן? כל אורך מקבל את התפנית: צבע ירוק פירושו הסאלטרן ברשימה של רל, אז במשימה הזריזה תנו לשולחן להתאים את זה לפני שהם בוחרים. בסוף, קראו את הסוף שקרה, ואז את החזרה הביתה.
שאלות לשאול
- שאלו את כל השולחן: המים באים! כולם יכולים לספור לאחור מעשר, מהר ויותר מהר?
- שאלו את מי שהכי שקט: אם הייתם יכולים לסחוב הביתה רק דבר אחד, מה הייתם בוחרים? אין תשובה לא נכונה. מה שנשאר מאחור מחכה לשפל הבא.
איפה הם על המפה
-